על פי חוק יחסי הממון, בעת גירושין מתחלקים נכסיהם המשותפים של בני הזוג באופן שווה, החל בכספים שבחשבון הבנק, דרך נדל”ן ועד לחסכונות הפנסיוניים. עם זאת, לא פעם קיימים מרכיבים שאינם מוחשיים, אותם קשה יותר לאמוד ולחשב, כגון נכסי קריירה ומוניטין אישי של שני בני הזוג. אין זה נדיר שאחד מבני הזוג צבר נכסי קריירה משמעותיים בהרבה מאשר השני, וכאן עולה השאלה – האם גם משאבים אלו אמורים להיות מאוזנים, וכיצד עושים זאת? בשורות הבאות יוסבר כיצד ומתי עשוי להתבצע גם לגבי נכסי קריירה איזון משאבים.
מרבית האנשים נוטים להסתכל על חלוקת נכסים בגירושין דרך הפריזמה של נכסים מוחשיים, כלומר כספים, חסכונות, נדל”ן, מיטלטלין, המכונית וכיוצא בזאת. ואולם, קיימים גם נכסים בלתי מוחשיים ועתידיים שקשה בהרבה ‘לחוש’ ולחשב אותם. על פי רוח חוק יחסי הממון, הם אכן נדרשים, לפחות באופן עקרוני, לעבור איזון בין בני הזוג.
אחד הנכסים הללו נקרא נכס קריירה, וכאשר מתבוננים עליו מבינים שהוא מהווה נכס משמעותי ביותר שנצבר במהלך החיים המשותפים, לא פעם בהשקעה משמעותית של שני בני הזוג. למשל, נכס קריירה יכול להיות תואר אקדמי המוביל לעלייה בשכרו של בן הזוג בעל התעודה, הן כיום והן בעתיד, ובאותו האופן ניתן להתייחס להשתלמויות מקצועיות, רישיון עיסוק, ניסיון וכיוצא בזאת.
יודגש, כי מדובר בנכסים שנרכשו במהלך החיים המשותפים, להבדיל מכאלו שבן הזוג הביא מלפני הנישואין. מטבע הדברים, בן הזוג שרכש אותם השקיע בהם מזמנו, ממרצו ומכישוריו, אך ניתן לטעון בצדק כי גם בן הזוג השני השקיע בכך. למשל, בעוד הראשון לומד ומתמקצע, השני טיפל בילדים ופינה את זמנו של הראשון, הכניס כספים ממשכורתו למימון הלימודים של הראשון, ולעיתים אף ביצע ויתורים משמעותיים (כגון ויתור על לימודים) על מנת להחזיק את הבית בעוד הראשון לומד ומפתח קריירה.
לצד נכסי קריירה, גם תביעת מוניטין בגירושין נעשית יותר ויותר מקובלת בבתי המשפט כיום. הכוונה אינה רק למוניטין שצבר העסק שאותו מנהל בן הזוג, אלא גם למוניטין האישי שלו כבעל מקצוע כגון רופא או רואה חשבון. גם כאן מדובר בנכס שנצבר לאורך שנים של חיים משותפים, בעוד בן הזוג השני תורם ל- ‘עליית ערך’ הנכס דרך תמיכה ישירה ועקיפה בפיתוח הפרקטיקה של הראשון. ושוב, חישוב השווי של הנכס אינו פשוט ומובן מאליו, ולעיתים קרובות מצריך הסתייעות בשירותיו של אקטואר.
כך למשל, החישוב של שווי המוניטין מתייחס אל הכנסותיו של בן הזוג מספר שנים לפני הגירושין, ובהתאם לכך מבוצעת הערכה של הכנסתו העתידית. בתוך כך, לוקחים את ההכנסה הממוצעת של שכירים במשק באותו מעמד, וותק ומקצוע, משווים בין הממוצע ובין הכנסתו של בן הזוג, ואל ההפרש מתייחסים בתור שווי המוניטין. כמו כן, לצורך החישוב לוקחים בחשבון עוד שורה של משתנים, כגון הריביות להיוון, זכויות עבודה, הסיכוי לשינוי בעתיד, ועוד.
לעומת זאת, כאשר מחשבים את נכסי הקריירה מעוניינים להבין כיצד יגדל (או ירד דווקא) השכר של בן הזוג. בתוך כך, לוקחים בחשבון פרמטרים רבים ומבוצעות הערכות מושכלות לגבי התפתחות השכר, שינויים צפויים במשק, מספר השנים עד היציאה לגמלאות, ועוד.
לאורך השנים חלו התפתחויות רבות בהתייחסות בתי המשפט לנכסי קריירה ומוניטין אישי, ולסוגיית איזון המשאבים בנכסים אלו. גם היום לא קיימות הנחיות ברורות ומפורשות בדיני המשפחה לגבי התחשיב ולגבי דרך האיזון, ובתי המשפט עשויים לנקוט גישות שונות על פי תפיסתם.
עם זאת, מרבית השופטים מיישרים קו עם הגישה, לפיה קיימת הכרה בזכויותיו של בן הזוג בנכסי הקריירה ובמוניטין האישי של בן זוגו. על פי פסיקת בית המשפט העליון, בניית הקריירה היא מיזם מרכזי בחיי הנישואין, ואילו הגברת יכולת ההשתכרות היא לא פעם הנכס המשמעותי ביותר שעומד לרשות בני הזוג. אכן, הם עשויים לוותר על משרות או השכלה, לוותר לגמרי על הקריירה ולהקריב את פוטנציאל הקידום שלהם, למען טובת המשפחה והקשר הזוגי.
על פי גישה זו, המוניטין האישי וכושר ההשתכרות הוא נכס שניתן לחלקו בין בני זוג בעת גירושין. עם זאת, הדברים אינם כה פשוטים וקיימות הסתייגויות. לדוגמא, בניגוד לנכס רגיל שאת שוויו ניתן לאמוד, את צבירת המוניטין האישי הרבה יותר קשה להראות. בנוסף, ייתכן שבן הזוג התובע איזון משאבים לגבי נכסי קריירה ומוניטין אישי, לא יצליח לשכנע בדבר הקרבה למען פיתוח הקריירה של האחר. כלומר, ייתכן מצב בו לבן הזוג דווקא היו הזדמנויות לצאת מהבית, ללמוד ולעבוד, לפתח את הקריירה ואת כושר ההשתכרות של עצמו, אך מסיבותיו שלו בחר שלא לעשות זאת.
אם כן, למרות ההתייחסות אל הזמן ומשאבים של בני הזוג כאל מקשה אחת, עדיין קיימת השאלה מה בחר כל אחד מהם לעשות עם זמנו. יתר על כן, איזון המשאבים יתבצע בעיקר במקרים שבהם קיים פער ברור, ממשי ומשמעותי מבחינת כושר ההשתכרות של בני הזוג. במילים אחרות, כל מקרה המגיע לפתחו של בית המשפט נבחן לגופו.
כפי שניתן להבין, גם עבור מוניטין אישי וגם עבור נכס קריירה, גירושין עשויים להוביל לאיזון של המשאבים. העיקרון המנחה את בתי המשפט בעניין זה הוא מתן פיצוי, חלוקה צודקת ומתן שוויון הזדמנויות בעת שבני הזוג פותחים את הדף החדש בחייהם. כלומר, המטרה היא לאפשר גם לבן הזוג שויתר על פיתוח קריירה לשפר את עמדת המוצא שלו, כך שייהנה מהזדמנות שווה ככל הניתן כפי שיש לבן זוגו. לאורך השנים האחרונות ניתנו כמה וכמה פסיקות בנושא, בהן נקבעו פיצויים בסך מאות אלפי שקלים לבן הזוג שנותר בבית, לרוב האישה.
עם זאת, ראוי להזכיר כי עדיין לא קיימת חקיקה ברורה בנושא, וכל שופט עשוי לנהוג בגישה שונה. מרבית בתי המשפט דוגלים בגישה כי נכסי קריירה ומוניטין אכן יאוזנו, במקרה של פערים משמעותיים ושל הקרבה מצד בן הזוג השני. ואולם, יש כאלו הגורסים כי אין צורך להראות הקרבה כלשהי של בן הזוג, ויש הנוקטים גישות שונות של איזון, כגון חלוקה לא שווה של הנכסים, תשלום סכום כלשהו לתקופה מוגבלת לשמירת רמת החיים, פיצוי המשווה הזדמנויות כאמור לעיל, ועוד.
למידע נוסף בנושאי המאמר, ולקבלת ייעוץ, ליווי וסיוע מעו”ד דיני משפחה בתל אביב / רמת גן לרבות שירותי נוטריון, הנכם מוזמנים לפנות אל משרדה של אביטל רבינוביץ’, עורכת דין, מומחית בדיני משפחה על כלל רבדיו, מגשרת ונוטריון בטלפון 03-5751505. ניתן גם לפנות לאימייל avital.adv@gmail.com ו/או לשלוח הודעת ווטסאפ 0507755138.
פנו אלינו ונשוב בהקדם
הישארו בקשר
מוזמנים ליצור איתנו קשר לקוחות מכל הארץ, מרכז כולל תל אביב, רמת גן, ראשון לציון, שוהם וגבעתיים.
עוד באתר
נבנה ע”י Adactive | כל הזכויות שמורות לאביטל רבינוביץ עורכת דין ומגשרת | מידע נוסף
