כאשר בני זוג מתגרשים, הנכסים המשותפים שלהם אמורים להתחלק בחצי, שווה בשווה, לרבות הדירה ונדל”ן אחר, חשבון הבנק, החסכונות הפנסיוניים וכיוצא בזאת. יחד עם זאת, כאשר ישנם הפרשי כושר השתכרות מהותיים החלוקה אינה בהכרח שוויונית, ובית המשפט עשוי לבצע איזון כושר השתכרות לטובתו של הצד ‘הנמוך’ יותר. היבט זה של פערים בכושר ההשתכרות עשויים להתבטא גם בדמי המזונות לילדים.
ראשית, חשוב להבין כי דיני המשפחה בישראל אמנם מדברים על חלוקה שווה של נכסי בני הזוג המשותפים, אך ברשימת הנכסים לחלוקה לא נכללים נכסי קריירה, דהיינו מוניטין, כישורים מולדים, כישורים שנרכשו וכדומה. עם זאת, החוק כן מאפשר לשופטים לחלק את הנכסים בצורה שאינה בהכרח שווה בנסיבות מסוימת, והפסיקות שניתנו בשנים האחרונות אכן רואות את הבדלי כושר ההשתכרות כבעלי משמעות וסיבה מוצדקת לשינוי החלוקה או למתן ‘פיצוי’.
למרות האמור לעיל, אין כל ודאות כי בית המשפט יפסוק חלוקה שאינה שווה או פיצוי בכל מקרה בו יש פערים בכושר ההשתכרות. ראשית, כי כל שופט עשוי לנקוט בגישה אחרת בהיעדר חוק ברור, ושנית, מפני שלא כל פער בכושר ההשתכרות אכן עשוי להצדיק מבחינת בית המשפט פעולה כזו.
כאמור, חישוב כושר ההשתכרות עשוי להשפיע באופן משמעותי על חלקו של כל צד בדמי המזונות לילדים, ובנוסף לכך הוא עשוי להשפיע על חלוקת הרכוש. כאשר בית המשפט נדרש לעניין זה הוא מתייחס למספר פרמטרים עיקריים, הכוללים את הגילאים של בני הזוג, את מספר שנות נישואיהם, את מצבם הבריאותי, את ההיקף של הרכוש המשותף והנפרד, ואת גובה ההשתכרות הנוכחי.
בנוסף לכך, שני פרמטרים מהותיים הנלקחים בחשבון, ושאותם קשה בהרבה לאמוד, הם פוטנציאל ההשתכרות העתידי ומה שהושקע בבניית נכסי הקריירה. כאשר מתבוננים על פוטנציאל ההשתכרות העתידי מתייחסים בין היתר למקצועו של בן הזוג, וכאמור גם לגילו, למשכורות המקובלות בתחום, לפוטנציאל הקיים להתקדם ולהרוויח יותר, וכן הלאה.
מבחינת מידת ההשקעה בבניית נכסי הקריירה, מובן שבן הזוג שפיתח קריירה השקיע בה מזמנו, מכישוריו וממרצו, אך מה עם בן הזוג השני? לכאורה, ניתן לטעון כאילו בן הזוג השני לא פעל לפיתוח הקריירה של הראשון. למעשה, הוא תרם לכך בעצם העובדה שטיפל בילדים, החזיק את מסגרת הבית, ייתכן שעקר עם בן הזוג ממקום למקום עקב שינויים במקום התעסוקה, הכניס משכורת ששימשה בין היתר למימון לימודים, וכיוצא בזאת.
מעבר לכך, בית המשפט מתייחס גם לכישרון הטבעי המולד של בני הזוג, אשר יכול להוות גורם משמעותי להבנת פוטנציאל ההשתכרות העתידי. כמו כן, נלקחים בחשבון הוותק במקום העבודה וכמה שנים עוד נותרו עד היציאה לפנסיה. במילים אחרות, כושר ההשתכרות מושפע עמוקות מנכסי הקריירה, הכוללים את המוניטין, ההשכלה, הניסיון, היכולת המולדת וכן הלאה, ובתוך כך לוקחים בחשבון כי ייתכן מאוד שבן הזוג השני תרם לבניית והגדלת נכסים אלו. זאת יהיה עליו להוכיח לבית המשפט.
אחרי שראינו איך מחשבים פערי השתכרות גירושין, יש להבין כיצד הדבר עשוי להשפיע על החלטות בית המשפט. ראשית, בית המשפט עשוי מתייחס אל כושר השתכרות גירושין בכל הקשור לדמי מזונות הילדים, וזהו בהחלט פרמטר המשפיע על חלוקת הנטל בין ההורים, לצד הסדרי השהות וזמני השהייה, וכן גילאי הילדים, רמת החיים בה הורגלו וכיוצא בזאת. אמנם, במרבית המקרים הדגש הוא על כושר ההשתכרות של האב, להבדיל מהאם, אולם בשנים האחרונות ובעיקר לאור מגמת המשמורת המשותפת, ניכרת התייחסות גוברת גם להשתכרותה של האם ובכלל למצבה הכלכלי.
נושא משמעותי נוסף הוא קביעת פיצוי בגין פערי השתכרות בין בעל לאשה. הרציונאל שמאחורי פיצוי כזה אומר שבעוד שאחד מבני הזוג (לרוב הבעל) פיתח קריירה, מוניטין, ניסיון וכישוריו, הרי שהשני נותר במידת מה מאחור, ומטבע הדברים ההבדלים משתקפים ביכולת ההשתכרות. על מנת לחזק את החלוקה השוויונית של נכסיהם, בית המשפט עשוי לפסוק פיצוי כספי חד פעמי שאותו ישלם בן הזוג הראשון לשני, או סכום המועבר באופן חודשי.
בשנים האחרונות יצאו לא מעט פסיקות כאלו, שקבעו פיצויים בסך עשרות ומאות אלפי שקלים. גובה הפיצויים תלוי בהפרשי ההשתכרות בין בני הזוג, וכאמור, הפסיקות ניתנות במקרים של פערים משמעותיים, ולא כשמדובר בסכומים נמוכים יחסית. מעבר לכך, במקום סכום כספי שישלם צד אחד לצד השני, בית המשפט עשוי לקבוע כי הנכסים המשותפים של בני הזוג לא יחולקו בצורה שווה, אלא באופן מוטה לטובתו של בן הזוג עם כושר ההשתכרות הנמוך יותר.
כפי שאמרנו, נכון להיום עדיין אין חקיקה ברורה המבהירה לחלוטין כיצד להתייחס לפערי ההשתכרות ואיך לגזור את גובה הפיצויים. על כן, הגישה לנושא זה עשויה להשתנות בין שופטים. כך למשל, מרבית השופטים נוקטים בגישה כי איזון המשאבים העתידיים של בני הזוג ייעשה רק אם בן הזוג השני הקריב ועשה ויתורים לצורך פיתוח הקריירה של הראשון. למשל, אם בן הזוג השני בחר לוותר על לימודים ופיתוח הקריירה שלו לצורך הקריירה של האחר, וזאת להבדיל מאדם שויתר על קריירה מכיוון שלא רצה בה, מאחר שהעדיף כיוון חיים אחר, וכדומה.
לעומת זאת, ישנם מעט שופטים הדוגלים בכך שאיזון הנכסים העתידיים (בעיקר פוטנציאל ההשתכרות), צריך להתבצע בכל מקרה שבו קיימים פערים משמעותיים. כלומר, אין זה משנה אם האדם ויתר או הקריב את פוטנציאל ההשתכרות של עצמו למען האחר. בין לבין, יש כאלו הדוגלים בכך שהפיצוי לא יתבטא בחלוקה שונה של הנכסים, אלא בסכום כלשהו לתקופה יחסית קצרה, המאפשר לבן הזוג השני לשמר את רמת חייו לתקופה זו.
למידע נוסף בנושאי המאמר, ולקבלת ייעוץ, ליווי וסיוע מעו”ד דיני משפחה בתל אביב / רמת גן לרבות שירותי נוטריון, הנכם מוזמנים לפנות אל משרדה של אביטל רבינוביץ’, עורכת דין, מומחית בדיני משפחה על כלל רבדיו, מגשרת ונוטריון בטלפון 03-5751505. ניתן גם לפנות לאימייל avital.adv@gmail.com ו/או לשלוח הודעת ווטסאפ 0507755138.
פנו אלינו ונשוב בהקדם
הישארו בקשר
מוזמנים ליצור איתנו קשר לקוחות מכל הארץ, מרכז כולל תל אביב, רמת גן, ראשון לציון, שוהם וגבעתיים.
עוד באתר
נבנה ע”י Adactive | כל הזכויות שמורות לאביטל רבינוביץ עורכת דין ומגשרת | מידע נוסף
