פיצוי של 40 אלף ₪ לאישה בשל הפרת הבטחת נישואין – וזוהי רק ההתחלה. מאמר מאת עו”ד אביטל רבינוביץ בעקבות פסק דין מבית המשפט העליון- מיום 14/7/04, חוזר בית משפט השלום על ההלכה כי אין מניעה מהחלתם של דיני החוזים על היחסים בין בני זוג אם הצדדים התכוונו ליצור ביניהם יחס משפטי מחייב.
תמצית ספור המעשה:
התובעת (האישה) הכירה את הנתבע בשנת 1985,כאשר הנתבע נשוי לאחרת, עימה יש לו שלושה ילדים משותפים. תוך זמן קצר התהדקו יחסיהם של השניים, והם עברו להתגורר יחדיו. לטענת האישה, הציג עצמו הנתבע כגרוש, ורק כחודשיים- שלושה לאחר שהחלו לגור יחד, בישר לה כי הוא נשוי, אך הוסיף כי הוא שרוי בהליכי גירושין וחי זמן רב בנפרד מאשתו. במהלך חייהם המשותפים של הצדדים הפציר הנתבע בתובעת, לגרסתה, להיכנס להריון, ולאחר שהיו יחד כשנתיים, והתובעת היתה משוכנעת שכוונותיו רציניות, הרתה. בשלב מאוחר יותר הורעו היחסים בין הצדדים,שוב השלימו ביניהם ו-התובעת הרתה בשנית.
לאחר שבהמ”ש נכנס לעובי הקורה ביחס לעילת התביעה, תוך בחינת מקורה והשלכותיה, קבע, כי ההסתמכות מצד מקבל ההבטחה-במקרה זה האישה- ושינוי מצבה לרעה- עשויים להוות אינדיקציות על כניסה לתחום החוזי. ביהמ”ש פסק, כי הנפגע זכאי לפיצוי בשל פגיעה באינטרס ההסתמכות.
עוד פסק ביהמ”ש, שהתובעת לא הוכיחה, כי נגרם לה כתוצאה מהפרת ההבטחה נזק ממוני, אך היא הוכיחה כי נגרם לה נזק כללי של סבל, עגמת נפש וצער. בהתחשב במכלול העובדות בפסק הדין הנ”ל, פסק כב’ ביהמ”ש, כי על הנתבע לפצות את התובעת בסך של 40 אלף שקל ועשרת אלפים שקל הוצאות משפט.
לסיכום: מגמת הפסיקה הינה לפצות “נפגעי הבטחות נישואין”. דברים אלו נכונים שבעתיים במקרה שבנוסף לעגמת הנפש, נגרם לתובע/ת נזק ממוני כגון: הוצאות עבור השכרת אולם שמחות, בגוד, הזמנות וכו’ או אז יגדל הפיצוי בהתאם.
המידע הנ”ל הינו כללי בלבד, ואינו מהווה בשום אופן יעוץ משפטיו/או תחליף לייעוץ מקצועי.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
פנו אלינו ונשוב בהקדם
הישארו בקשר
מוזמנים ליצור איתנו קשר לקוחות מכל הארץ, מרכז כולל תל אביב, רמת גן, ראשון לציון, שוהם וגבעתיים.
עוד באתר
נבנה ע”י Adactive | כל הזכויות שמורות לאביטל רבינוביץ עורכת דין ומגשרת | מידע נוסף
