מרוץ הסמכויות

התחרות בין הגבר לאישה בתפיסת הזירה המשפטית הרצויה, היינו הריצה אחר בית דין רבני או בית משפט אזרחי-מכונה “מרוץ הסמכויות”.

מקובל לחשוב,שתמיד “משתלם” לבעל להגיש את תביעותיו לבית דין רבני,ואילו על האישה להגיש את תביעותיה לבית משפט אזרחי.
תזה זו אינה מדויקת,ואינה עומדת תמיד במבחן המשפטי ובמבחן המציאות.
בפועל,קיים שוני בפסיקה בין בית הדין הרבני לבין הערכאה האזרחית הגורם ל”מרוץ הסמכויות- וכל הקודם בתפיסת הערכאה הנוחה לו- ידו על העליונה בניהול התיק!

על ההבדלים הלכה למעשה בין הערכאה האזרחית לזו הדתית -נשתדל לעמוד בדוננו במאמר הבא בסדרה :”מרוץ הסמכויות”-פרק ב’.

“מרוץ הסמכויות”, יש בו בכדי לגרום, לבעייתיות הנובעת מהגשת תביעות סותרות באותה סוגיה ממש-הן לבית-הדין הרבני והן לבית המשפט האזרחי. מיותר לציין, כי שיטת משפט זו, מובילה לבזבוז זמן שיפוטי יקר בגין דיונים סותרים בשאלת הסמכות, ולפגיעה באמון הציבור במערכת השיפוטית בגין קיומן של הכרעות סותרות. הנפגעים העיקריים הם, מטבע הדברים, בני-הזוג המתדיינים ומתכתשים בשתי ערכאות, תוך השחתת דמיהם, תרתי משמע, בגין התדיינויות מקבילות וסבוכות, אשר אחריתם מי יישורנו.

המתווה הנורמטיבי

סעיף 3 לחוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי”ג-1953 דן בשיפוטו של בית הדין אגב גירושין, וקובע, כי בענייני גירושין בין יהודים יש לבית הדין הרבני סמכות שיפוט ייחודית בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג.
כדי שתוקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון בענייני מזונות ורכוש, יש “לכרוך” עניינים אלו בתביעת הגירושין. הפסיקה הורתה, כי לא די בכריכת נושא זה בתביעת הגירושין, אלא על הכורך לשלול את סמכות בית המשפט, ולהוכיח קיומם של שלושה תנאים מצטברים כדלקמן:

א. תביעת הגירושין הינה כנה.
ב. העניין הכרוך נכרך בתביעת הגירושין כדין.
ג. כריכת עניין המזונות ו/או הרכוש בתביעת הגירושין, נעשתה בכנות.

נטל ההוכחה בדבר כנות התביעה לגירושין וכנות הכריכה נופל לפתחו של המבקש מבית המשפט להימנע מלהשתמש בסמכות השיפוט שלו עקב הכריכה הנטענת בתביעת הגירושין.

וביתר פירוט:

תביעת גירושין כנה

על הבעל להוכיח, כי אכן הוא חפץ באמת ובתמים להתגרש, כפי שנטען על ידו בתביעת הגירושין. את “כנות” התביעה, ניתן להסיק מעיון בכתב התביעה ומחקירה על דוכן העדים. במיוחד, יש לבדוק – האם הבעל בחקירתו אינו מתכחש או אינו סותר את התשתית העובדתית עליה נתמך בתביעת הגירושין.

כריכה כדין ובכנות

נקבע, כי כאשר הוכחה כנות תביעת הגירושין, היינו רצון הבעל להתגרש, הדבר מהווה ראיה כמעט מכרעת לכנות הכריכה. בנוסף, נקבעו מס’ פרמטרים עליהם יש לשים לב בעת בצוע “הכריכה”. כך למשל, כדאי לפרט בתביעת הגירושין את מכלול הרכוש, ולא להסתפק בניסוח סתמי ולא ממצה (למרות שתתכנה תביעות לא מפרוטות דיין, ובכל זאת בתי משפט “הכשירו” תביעות אלה-אך לא כדאי להסתכן).

בנוסף, כאשר בעל דין מפרש בתביעתו בבית הדין הרבני, כי הוא כורך תביעת הגירושין בענייני מזונות, או ענייני רכוש מסוימים, עליו להוכיח,  שכריכה זו הינה אמיתית ונעשתה בתום לב, ולא נעשתה רק כדי “לחסום” מבעל הדין האחר, את דרכו אל בית המשפט האזרחי. בהתאם לכך, בעל דין המבקש בתביעתו לבית הדין הרבני חלק העולה על מחצית מכלל הרכוש של הצדדים, ללא סיבה סבירה, יש בכך ללמד על פגיעה מהותית בתום הלב הדרוש לשם הוכחת כנות הכריכה, וכפועל יוצא, יש בזה בכדי לפגום בכנות הכריכה.

בית המשפט האזרחי בבואו ליישם את ההלכות בעניין “מרוץ הסמכויות” בוחן, בין השאר, את הנתונים הבאים; האם ניתן להסיק מהעובדות אשר פורטו בתביעת הגירושין, מחקירת המבקש על תצהירו ומהפרוטוקולים של בית הדין הרבני, כי תביעת הגירושין הינה כנה. לצורך מענה לשאלה זו, ביהמ”ש שוקל את מכלול העובדות. ביהמ”ש מייחס חשיבות כמעט מכרעת לשאלה האם תביעת הגירושין הינה תביעה כנה. בהמ”ש בוחן האם יש בתביעת הגירושין בכדי להצביע על עילת גירושין המצדיקה מתן פסק דין או לכל הפחות, המלצה לגירושין. יש לזכור שהמועד הרלוונטי לבחינת הנתונים הנ”ל הוא יום הגשת התביעה.

קביעת סמכות

דבר גירושי הצדדים והרצון להכרעה בענייני הרכוש לאחר הגירושין, כשכל צד שומר לעצמו את טענת הסמכות, מעיד בברור ששני הצדדים, גם יחד, מעוניינים בגירושין, והמסקנה המתבקשת היא, כי מדובר בתביעת גירושין כנה. כאן המקום לציין, כי בעבר נהגו בתי המשפט האזרחיים, כדבר שבשגרה, להרהר אחר קביעתו של ביה”ד הרבני לעניין הסמכות. מיותר לציין, כי הפיכת בתי המשפט האזרחיים למעין ערכאת ערעור על בתי הדין הרבניים, פגעה קשות ביחסי הגומלין בין ביהמ”ש לביה”ד הרבני, יחסים שאמורים להתאפיין, כלשון הנשיא ברק (בע”א 2782/91 ,חורש נ’ חורש מו(4) 387, 384 ), בכבוד הדדי וכיבוד סמכויות השפיטה, ללא תחרות וללא “חטיפה” בין המערכות. על רקע הלכה פסוקה זו, נולדה ביום 27.10.03 הילכת ‘פלמן’, (בג”צ 8497/00 פלמן נ’ פלמן) הלכה מהפכנית בעניין מרוץ הסמכויות, שנועדה, להקטין באופן ניכר את החיכוך בין שתי ערכאות שיפוט אלה. בפסק דין זה סוקרת כב’ השופטת ביניש את סוגיית “מרוץ הסמכויות” מהיבטי החקיקה, הפסיקה והספרות המשפטית באופן מקיף ביותר. בפסק הדין בפרשת ‘פלמן’ ,מכוון ביהמ”ש למספר עקרונות יסוד אשר אמורים להנחות את ביהמ”ש ואת בית הדין הרבני עת נדרשים הם, לדון בקביעת סמכותם:

א. הן ביהמ”ש והן ביה”ד הרבני, מוסמכות להכריע בשאלת התקיימותם של תנאי הכריכה האמורים לעיל. מבחינה זו הושווה מעמדו של בית הדין הרבני למעמדו של ביהמ”ש .
ב. הכלל בדבר כיבוד הדדי בין ערכאות שיפוט אמור להנחות את ביהמ”ש ואת ביה”ד הרבני וכל אחת משתי ערכאות שיפוט אלה אמורה לעשות שימוש בכלל זה, על פי שיקול דעתה.

בעניין זה נקבע, כי במצב בו טרם ניתנה הכרעה על ידי אחת משתי הערכאות בשאלת הסמכות רשאית כל אחת משתי ערכאות השיפוט, ביהמ”ש או ביה”ד הרבני, להידרש ראשונה לשאלת הסמכות ולהכריע בה.

מנגד, במצב בו הקדימה אחת הערכאות את חברתה והכריעה בשאלת הסמכות- הכלל הוא, שהערכאה השנייה תמנע עצמה מלהידרש ולדון בשאלת הסמכות. עם זאת, נקבע כי “במקרים חריגים ובהתקיים טעם מיוחד שיצדיק זאת”, הערכאה השנייה תהא רשאית להחליט בשאלת הסמכות, וזאת על אף שהערכאה האחרת כבר החליטה בעניין הסמכות!

בהמ”ש בוחן מהו אותו “טעם מיוחד”‘ ומהן הנסיבות שבהתקיימן ניתן להצביע על “טעם מיוחד” כדלקמן:
* הערכאה הראשונה לא ערכה דיון מקדים בשאלת התקיימותם של תנאי הכריכה טרם הכרעתה בעניין הסמכות ולא נימקה את החלטתה.
* ההכרעה של הערכאה הראשונה לעניין סמכותה לוקה בחוסר חוקיות או בפגם חמור אחר היורד לשורש הסמכות שבעטיים הכרעתה בטלה. כך למשל, כאשר ההכרעה לעניין הסמכות ניתנה תוך חריגה מכללי הצדק הטבעי או במידה שנכרכה בתביעת הגירושין סוגיה שאינה ניתנת לכריכה כגון מזונות ילדים.

 

לסיכום, מטרת ביהמ”ש היא להביא לרגיעה במרוץ הסמכויות ובתחומי החיכוך בין ביהמ”ש לענייני משפחה לבין ביה”ד הרבני, ולמנוע עד כמה שניתן תופעות של כפל דיונים ותוצאות סותרות. יחד עם זאת, קיים עתה חשש, שמא לאור ההלכה החדשה, תיווצר תחרות החלטות בין הערכאות. אין ספק שעל בג”צ פלמן, עוד יבנו תילי תילים של הלכות, כפי שאכן מתרחש בפועל, ותפקיד עוה”ד הנאבק עם יריבו בנושא “הסמכות”-שהינו לעיתים בעל משמעות גורלית להכרעה בתיק- יהא לעשות שימוש נכון וחכם בהלכה הנ”ל.

 

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלתכל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. 

מחכים לפנייתך

פנו אלינו ונשוב בהקדם