דף הבית
טל': 5751505- 03 פקס: 9094477 - 03

משרד עו"ד ונוטריון אביטל רבינוביץ'

בראשות עורכת הדין הנוטריון והמגשרת אביטל רבינוביץ', מתמחה בתחום דיני המשפחה והמעמד האישי ובתחום המקרקעין, ומספק ללקוחותיו קשת רחבה ומקצועית ביותר של שירותים משפטיים בנושאים כגון:

  • גירושין, הסכם גירושין, הסכמי - ממון, משמורת, משמורת משותפת, הסדרי ראייה, מזונות
  • רכוש, נכסי קריירה, גישור
  • מקרקעין, חוזים, שירותי נוטריון

 

נבחרתי בין אנשי ונשות עסקים מעוררי ההשראה והמובילים בתחומם בישראל. פורסם במגזין דה מרקר פתיחת שנת 2017

 

שירותי נוטריון

תרגום נוטריוני יכול להתייחס לכל שפה, לרבות תרגום עברית, תרגום ערבית, תרגום אנגלית, תרגום רוסית, תרגום גרמנית, תרגום סינית, צרפתית ספרדית ועוד. קרא עוד...

גישור

עו"ד ונוטריון אביטל רבינוביץ' מכהנת גם כמגשרת מוסמכת מטעם לשכת עו"ד ומעניקה שירותי גישור מקצועיים בסכסוכים משפחתיים. קרא עוד..

מקרקעין

במשרד קיימת חטיבת נדל"ן- העוסקת בכל הקשור ליזום ושיווק פרוייקטים בנדל"ן קרא עוד....קרא עוד...

דיני משפחה

משרדנו מתמחה במכלול דיני המשפחה, הכוללים, בין היתר, את הנושאים הבאים: קרא עוד...

בפס"ד תקדימי שניתן ע"י ביהמ"ש העליון ביום  26.08.07 (בע"מ  4623/04), נקבע, כי ככלל, יש לכלול  "נכסי קריירה" ומוניטין שצבר בן זוג במהלך נישואיו, כנכסים ברי חלוקה. 
פס"ד זה אישר את פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי לעניין חלוקת נכסי קריירה ומוניטין.

העובדות הרלוונטיות- דובר בבני זוג שהיו נשואים 28 שנים. הבעל שימש כרו"ח  עצמאי, ואילו האישה עבדה כיועצת חינוכית. בין השניים נוצרו- עם השנים -פערי שכר משמעותיים. 
חיי הנישואין של הצדדים עלו על שרטון, והאישה הגישה תביעה לביהמ"ש, בה עתרה,  בין היתר, כי יוצהר שהיא שותפה בכל הנכסים והזכויות הרשומים על שם הבעל.

בהמ"ש לענייני משפחה קבע (בפסק דין מקיף של כב' הש' גרניט- בדימוס) , כי הלכת השיתוף החלה בעניינם של בנה"ז הנ"ל - בהיותם בני זוג שנשאו לפני 1.1.74-  חלה גם על "נכסי הקריירה" של הבעל - היינו על כושר השתכרותו ועל המוניטין שלו (הגדרה זו לא מהווה  רשימה סגורה).

מכאן, הגיע ביהמ"ש למסקנה, כי יש לחייב את הבעל בתשלום עתי לאישה- בסך של 3,000 ₪ לחודש עד הגיעה של הקטינה לגיל 18, וסך של 4,500 ₪ ממועד זה, ועד אריכות ימיה ושנותיה של אשתו, היא גרושתו העתידה .

הבעל לא השלים עם פס"ד זה - הקושר את גורלו הכלכלי לגורל גרושתו העתידה - והגיש ערעור לבהמ"ש המחוזי , אלא שבהמ"ש (כב' הש' שטופמן) אמץ את הפסיקה דלעיל, והותיר על כנה את הקביעה ביחס "לנכסי קריירה".

הבעל, לא אמר נואש, והגיש בקשה לרשות ערעור לבהמ"ש העליון.

ביהמ"ש העליון דן בבקשה כבערעור - קיבל את הערעור בחלקו (ביחס לאופן התשלום), תוך שקבע:
"בנסיבות מסוימות עשויים בני-זוג לעמול יחד, תוך מאמץ משותף, על הגברת כושר השתכרותו של אחד מהם. להשקעה זו פוטנציאל כלכלי ניכר. אם יפורק הקשר הזוגי מבלי שהיא תובא בחשבון, ייוצר פער בין שני בני-הזוג, ההולכים כל אחד לדרכו. "נכסי הקריירה" שנצברו אצל אחד מבני הזוג הינם פרי השילוב בין מקורות שונים, שתמיכתו של קשר הנישואין הוא אך אחד מהם. חלק זה ראוי להביא בחשבון המשאבים העומדים לרשותם של בני הזוג עת מפורק הקשר הזוגי. כל שאמרנו- כברירת מחדל, שעליה יכולים הצדדים להתנות לפי הוראות הדין."

עוד נכתב בפסק הדין - "תכופות, שלובה התפתחותו המקצועית של כל אחד מבני זוג בזו של האחר, עד כדי שהשתיים מספרות יחד סיפור אחד. בני זוג עשויים לוותר על השכלה או על משרה, לעבוד או ללמוד שעות מעטות יותר, להקריב פוטנציאל לקידום ואף לוותר לחלוטין על קריירה, כל זאת כדי שיוכל בן הזוג האחר להתפתח בעצמו, למען טובתו-שלו, למען טובתו של הקשר הזוגי ולמען טובתה של המשפחה".

למעשה, אשר ביהמ"ש, כי לא די לבצע חלוקה שוויונית ביחס לכל פירטי הרכוש המסורתיים- נדל"ן, חסכונות, זכויות צבורות, מיטלטלין וכד', אלא, סבר כי הוא הדין ביחס לזכויות שאינן מוחשיות כ"נכסי קריירה", אותן יש לכמת בעת חלוקת איזון המשאבים שבין הצדדים.

הרציונל העומד בבסיס קביעה זו , מושתת על עקרונות הילכת השיתוף ואיזון המשאבים- לפיה יש ליתן ביטוי למאמץ המשותף של הצדדים - חלוקת הנכסים, כפי שבוצעה, עד לאחרונה, לקחה בחשבון חלוקת נכסים ממשיים - מוחשיים, אולם התעלמה מהעובדה, כי החל "מהיום שאחרי" נקודת הזינוק של השניים לא תהא זהה, ועד מהרה הצד בעל כושר ההשתכרות והמוניטין- בדר"כ בעלי מקצועות חופשיים- "יעקפו בסיבוב"- את בן הזוג אשר עבד "על אש קטנה",  אשר לא ייהנה מפרותיהם העתידיים שיופקו מכל אותם "נכסי הקריירה" והמוניטין שנצברו בתקופת הנישואין.

בהמ"ש לא קבע מסמרות ביחס לשיטת החישוב של רכיב זה. אולם קבע, כי יש לבחון את הפער שנוצר בין בני הזוג במהלך הנישואין ועקב הנישואין. מפער זה יש לגרוע  את התרומה לכושר ההשתכרות שבאה מכשרון אישי וכן את זו שנוצרה שלא בתקופת הקשר הזוגי- הנותר, הוא התוצר של "מאמץ משותף"- אותו יש לחלק באופן שוויוני.

ביהמ"ש לא קבע, כאמור, את דרך החישוב, וקבע כי כל  מקרה ייבדק לגופו, תוך שקילת נתונים כגון; משך תקופת הקשר הזוגי, גילם של בני-הזוג, אופק השתכרותם, הפרשי ההשתכרות של בני-הזוג – בין ראשית הקשר הזוגי לבין סופו – נתונים על רכישת השכלה ועל צבירת ניסיון ומוניטין, וכן מרכיב הוויתור שעשה כל אחד מבני-הזוג למען רעהו- תוך מתן עדיפות לתשלום חד פעמי על פני תשלום עיתי.

לסיכום-
פסק דין זה- על יתרונותיו וחסרונותיו- יצר תקדים לשוויוניות עתידית, בו יילקחו פרמטרים של כושר השתכרות ומוניטין- בעיקר בקרב בעלי מקצועות חופשיים- בעת בצוע איזון המשאבים. אין ספק, כי פסיקה חדשנית זו- תביא עמה קשיים בכימות הזכויות הנ"ל - מה שיאדיר את מלאכת העוסקים בדבר.

הערה:
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. 
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

 

הליכי גירושין - "עוד מעט הכול ייגמר"



הליכי גירושין - "עוד מעט הכול ייגמר"
על פירוק שיתוףבמקרקעין כזרז לסיום הליכי גירושין בין בני זוג
מאת: עו"ד אביטל רבינוביץ
לית מאן דפליג, כי תביעה לפירוק שיתוף בדירת המגורים מהווה "שוט" ואמצעי משפטי נוקשה, אשר יש בו בכדי לזרז את פירוקה של מערכת הנישואין, לחפצים בכך.
בעצם הגשת תביעה זו, מכריז התובע "מלחמה", ומאותת שפניו לגירושין- ויהי מה.
לעיתים קרובות, יש בכוחה של תביעה זו בכדי לסיים הליכים סבוכים, מתישים ועקובידם (תרתי משמע).
במאמר זה, ננסה לבחון מה משמעותה של תביעה לפרוק שיתוף, תוצאותיה ? הקיימות לנתבע טענות הגנה כלשהן? ועוד .
מקור החיוב הספציפילפירוק השיתוף במקרקעין מצוי בסעיף 37(א) לחוק המקרקעין,התשכ"ט-1969, (להלן:"החוק")המורה כדלקמן:
"כל שותף במקרקעין משותפים, זכאי בכל עתלדרוש פירוק השיתוף".

הסעיף הנ"ל הינו ברור וחד משמעי המאפשר לשותףבמקרקעין לדרוש את פירוק השיתוף בכל עת מבלי שמאפשר למי מהשותפים לחוות דעה אולהתנגד לפירוק השיתוף.בדונו בתביעה לפירוק השיתוף אין לבית המשפט כל שיקול דעת, ודיבבקשתו של אחד השותפים כדי להקנות לו את הזכות לפירוק.
האם אמירה גורפת זו, נכונה גם כשמדובר בפירוק שיתוף ביחס לנכס משפחתי, להבדיל מפירוק שיתוף בין שותפיםזרים, אשר אינם מקיימים קשרי משפחה?
נקבע בפסיקה, כי על פירוק השיתוף חליםדיני הקניין, ולצורך פירוק השיתוף דין שני בני הזוג כדין זרים מבחינת זכויות הקנייןכל זמן שאלו רשומות ע"ש שניהם.
הזכות המוחלטת לפרוק שיתוף בהתאם לסעיף 37 (א) לחוק,סויגה בשני מקרים והם;
א. במקרה בו הורה בית המשפט על פירוקהשיתוף במקרקעין משותפים בדירת מגורים,תעוכב המכירה, עד שיוכח, כי ישנו מדור חילופיהולם לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם,יחדיו.(סעיף 40 (א) לחוק)
ב. יש לעמוד בעקרון תום הלב (בהתאם לסע' 39 לחוק החוזים חלקכללי),התשל"ג-1973, ומכוח הוראות סעיף 61 (ב) לחוק הנ"ל). הלכה למעשה נפסק שיש מקוםלהפעיל את שקול הדעת מול סעיף 37 (א) לחוק, רק במקרים קיצוניים ביותר של העדר תוםלב .
טענה שנטענת לא פעם ע"י הנתבע/ת בניסיון להימלט מפירוק השיתוף היא, כיניתן לחלק את הבית חלוקה בעין.
טענה זו שאובה מכוח סעיף 39 לחוק, לפיה המחוקקנתן עדיפות לפירוק שיתוף דרך חלוקה בעין, ורק במקרים שהמקרקעין אינם ניתנים לחלוקה, או אם החלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, יהיה פירוק השיתוף בדרך של מכירתהמקרקעין וחלוקת הפדיון.
לאור האמור לעיל, על התביעה לציין, במפורש,כיבפירוק השיתוף הנדרש לא ניתן לבצע חלוקה בעין ולחילופין בצוע בעין יסב נזק כלכלי.
ועוד, בדומה לכל סוגיה משפטית, יש להתחקות אחרי התכלית השיפוטית.
והרי "פירוק שיתוף במקרקעין נועד להרחקת השותפים זה מזה, ובייחוד אמורים הדברים בשותפיםשהם צהובים זה לזה ... בא החוק ומאפשר להפריד בין הדבקים . התכלית אליה שואף החוקהיא זו שמעתה ואילך יהיו השותפים לשעבר זה בצד זה ולא- זה בתוך זה." (ע"א 1017/97רידלביץ נ' מודעי פד"י נב(4)625)
ואכן ביהמ"ש המחוזי (הש' חיים פורת בעמ"ש 1119/99 ) אמץ דעה זו, תוך שהחליט, כי לאור היחסים המעורערים בין בני הזוג, איןלבצע חלוקה בעין,והסיכוי היחיד לפתרון הבעיה הוא מכירת הנכס כולו.
ישנםנתבעים המנסים לחמוק מתביעה לפירוק שיתוף בדרך של הגשת תביעה לשלום בית,בטענה כיפרוק השיתוף ימנע כל סיכוי לשלום בית.
בתי המשפט דחו טענה זו בקובעם, כי תביעתשלום בית אין בה בכדי לעכב את פירוק השיתוף.
לא זו אף זו, תביעת צד לשלום בית, מחייבת דווקא את פירוקו המהיר של השיתוף בבית, לאור התמשכותם הצפויה של ההליכים.
כב' הנשיא ברק קבע בפסק דין מנחה (הלכת בר-אל ע"א 4358/01) קבע: "לעיתים, ובמיוחד כאשר ההתדיינות בפני בית המשפט עלולה להיות מורכבת וארוכה, יהיה מקוםלהורות על פירוק השיתוף באופן מהיר... דחיית הליכי פירוק השיתוף בדירה יכולה להכבידעל אחד הצדדים באופן שאינו נאות. במצב שכזה טוב יעשה בית המשפט אם יורה לפרק אתהשיתוף ללא עיכובים נוספים... דיון מורכב שצפוי להימשך זמן רב יכול שיהווה שיקולהמתנגד לעיכוב פירוק השיתוף בדירת המגורים... לפעמים יכול פירוק שיתוף מהיר יחסיתבדירת המגורים להסיר אבן נגף להסדרת יתר הנושאים הנתונים במחלוקת".
מעתהאמור, כי דין תביעה לפירוק שיתוף להתברר ללא שיהוי וללא עיכוב.
האמור לעילנכון ביתר שאת כשצפויים בנסיבות העניין, דיונים מורכבים ומסורבלים, וכשאחד הצדדיםמחזיק בשוט ששמו "שלום בית", בכפוף לסייג של חיוב התובע (במקרה שזה הבעל), במדורחילופי המתאים לצרכי הקטינים והמחזיק בהם.
המציאות מוכיחה, כי ברוב רובםשל המקרים,לאחר פירוק השיתוף,הדרך "סלולה" לקראת הגירושין המיוחלים...
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמשכיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועדכתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

הערה:
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינהנועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. איןלהסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

 

היש חובת מזונות במשמורת משותפת??

ניתן לומר, כי בשנתיים האחרונות יותר ויותר שופטים בבית המשפט לענייני משפחה במחוזות השונים דחו תביעות למזונות ילדים, השוהים במשמורת משותפת של שני הוריהם בעלי ההשתכרות דומה, או כאשר מדובר בהסדרי ראיה נרחבים ומשמעותיים המהווים כמחצית מזמנם של הילדים.

דוגמאות לכך ניתן למצוא בלא מעט פסקי דין.

כך למשל, בפסק דינו האחרון של כבוד השופט (בדימוס) מר יעקב כהן שהוצא ערב פרישתו, פטר השופט כהן את האב לו הוקנתה משמורת משותפת על ילדיו- ממזונות, וזאת מאחר ששכרם של ההורים היה דומה, ולדברי השופט: "מזונות עלולים לפגוע בזכות לשוויון"

בפסק דינו של כב' השופט יהורם שקד- מבית המשפט לעניינימשפחה בתל-אביב (תמ"ש 1745-11-13 ו-1781-11-13 – פורסם בנבו- מיום 17/08/2014 )

חזר  ביהמ"ש על ההלכה מבית מדרשו של בית המשפט העליון, כי הדין הדתי עדיין חל, וכי החובה לשאת בצרכיהם ההכרחיים של קטינים עד גיל 15 חלה במלואה על האב, בהתאם ועל פי דינו האישי של האב (הדין העברי החל על יהודים) ואמר כי אין הדין העברי מטיל חובה על האב לשלם לידי האם עבור צרכים אלה כברירת מחדל, תוך התעלמות מנשיאתו הישירה בצרכי הילדים.

לפיכך נקבע, כי לצורך הכרעה בעניין חיוב האב במזונות יש להביא בחשבון, כי האב נושא בחלק מצרכיהם של הילדים – עת הילדים שוהים אצלו – באופן ישיר. ולעניין זה יש להבחין בין אב שאינו רואה את ילדיו כלל או לעתים נדירות בלבד, לעומת מצב בו הילדים שוהים מחצית זמנם בבית האב וניזונים ממנו.

ביהמ"ש שם  העריך את צרכי הקטינה בסך של 1,400 ₪ בחודש (לא כולל מדור, גן והוצאות רפואיות וחינוכיות חריגות). ובהתחשב בהלכה המנחה של בית המשפט המחוזי בתל אביב לפיה יש לערוך בירור עובדתי של השאלה, כמה ייוותר בידי כל אחד מההורים לאחר תשלום המזונות שנפסקו,  ביהמ"ש חייב את האב לשלם לידי האם בעבור מזונות הקטינה סך של 800 ₪ לחודש ובנוסף, האב חויב במדור בגובה 20% מדמי השכירות המשולמים על ידי האם (750 ₪ לחודש).

גם בפסק דינה של כב' השופטת ענת אלפסי מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, שניתן ביום 10.11.14 ביטלה כב' השופטת אלפסי את חיובו של האב לשאת במזונות ילדיו. במקרה זה שני ילדים מתוך חמישה מצויים במשמורת האם ושניים נוספים- בידי האב.

פסיקה זו חזרה על עצמה גם בפסק דין מיום 10.2.14 אשר יצא ע"י כב' השופות סנונית פורר, אשר קבעה, כי לא יחול תשלום מזונות בין הורים החולקים בנטל הטיפול בילדים ומשתכרים שניהם שכר בסך של כ 10,000 ₪ לחודש, והם יחלקו בחלקים שווים בהוצאותיהם החריגות של קטינים.

יש לומר שפסקי דין אלו סטו, לכאורה,(לכאורה, היות ויש לבחון לעומק מהי עמדת הדין האישי המפורש לעיתים באופן שגוי הסוטה מעיקרי הדין) מההלכה רבת השנים לפיה מזונות ילדים כפופים לדין האישי, החל על יהודים שהינו דין תורה, המחייב –כפי שנהוג לחשוב- את האב לשאת בכל צרכיהם ההכרחיים של הילדים עד גיל 15, ללא קשר להשתכרותו או לעובדה שלאם הכנסה נאה.

מאחורי פסקי הדין עמדה התפיסה שהלכה וקבלה לגיטימיות, שהדין האישי אינו עולה בקנה אחד ואינו תואם את המציאות הנוכחית לפיה האבות מעורים ומעורבים יותר בחיי הקטינים עד כדי הסדרי ראיה שוויוניים, כמו גם, עליה בהכנסות האם שלעיתים אף עולה על זו של האב.

כאן המקום לציין, כי בחינה לעומק של הדין האישי מלמדת דווקא שקיימות על פי ההלכה פרנטלות בחיוב המזונות באופן שהחיוב הראשוני הוא כלפי האישה (מחצה על מחצה עם האיש), לאחר מכן מזונות הילדים אשר מקורם ממזונות האישה, לאחר מכן מזונותיהם העצמאיים של הקטינים עד גיל 6 ולבסוף מזונות הקטינים עד גיל 15 – על כך – יש לכתוב מאמר נפרד המסביר את ההיררכיה הקיימת עפ"י הדין האישי אשר רבים לא מודעים לו ומפרשים אותו באופן שגוי.

לצד זרם זה, נותרו שופטי משפחה שסירבו לקבל את הקו ונותרו צמודים לדין אותו הם מכנים "הדין האישי", בקבעם; שכל עוד המחוקק לא אמר את דברו ומזונות ילדים נפסקים בהתאם לדין האישי, אין מקום לשינויים כלשהם.

בעניין זה ניתן לראות  החלטה לפני כשנתיים שניתנה ע"י כב' השופט אסף זגורי,  אשר  דחה תביעת אב החולק משמורת משותפת לפטור ממזונות. השופט אסף זגורי קבע, שמשמורת משותפת יכולה להפחית את גובה החיוב בהיקפו אך לא במהותו.

כך גם ניתן בימים אלו פסק דין מבית מדרשה של כב' השופטת חני שירה (ניתן ביום  6.1.15  תמ"ש (ראשל"צ) 20756-04-14 ), אשר קבע, כי אין שינוי במקור החיוב –הנובע מהדין האישי-דין תורה-  אלא בהיקפו, ובכך נצמד לפסיקה המסורתית המקובלת לפיה חובת המזונות חלה על האב.

בית המשפט המחוזי החליט לשים סוף לחדשנות השיפוטית, אשר אינה עולה בקנה אחד עם החקיקה ועם פסיקת בית המשפט העליון.

בפסק דין שניתן לאחרונה קבעה כב' השופטת יעל וילנר מבית המשפט המחוזי בחיפה, כי לא ניתן לפטור אב ממזונות ילדיו, גם כשהוא חולק עם האם משמורת משותפת וגם במקרים בהם הוא משתכר פחות ממנה. השופטת וילנר אף הגדילה והזהירה מפני הנטייה לפרוץ את גדר החוק ולחטוא בחקיקה שיפוטית.

השופטת  יעל וילנר ביקשה להבהיר את ההלכה הנוכחית והסבירה, כי חובתו המוחלטת של האב לזון את ילדיו עדיין עומדת בעינה.

השופטת הזהירה מפני הגישות החדשניות והזכירה שבית המשפט העליון עדיין לא הוציא פסיקה עקרונית המאפשרת לבטל את חובת האב לשלם את מזונות ילדיו, ולדבריה:

"נדמה לי כי עדים אנו לאחרונה לרוח חדשה הנושבת מהערכאות הדיוניות בסוגיית מזונות הקטינים, אשר יכול ותואמות את המשפט המודרני ואת התמורות החברתיות בעת החדשה, וזאת מתוך שאיפה מובנת ליצור 'מזונות שוויוניים'. עם זאת, נדמה כי רוח זו אינה עולה בקנה אחד עם הלכות בית המשפט העליון ואף מהווה סטייה מהן".

השופטת הציעה לבסוף פתרון ביניים אפשרי לפיו במקרים בהם קיימת משמורת משותפת והאב משתכר באופן משמעותי יותר מהאם, ניתן להפחית כ-25% משיעור המזונות, בהתחשב בכך שהאב נושא בהוצאות ילדיו באופן ישיר כשהם אצלו. גם זאת, בהתאם לנסיבות המסוימות של המקרה וכל עוד טובת הילדים אינה נפגעת.

בפסק הדין שניתן ביום 4.1.15 בבית המשפט המחוזי בלוד ע"י הרכב השופטות מרוז, נד"ב וברנט, נידון ערעור על פסק דינה של כבוד השופטת ורדה בן שחר.

בתיק הנ"ל, להורים היתה משמורת משותפת על שתי בנותיהם. הכנסות ההורים היו זהות ועמדו ע"ס של כ- 11,000 ₪. האב  חוייב  לשלם כ – 4500 ₪ .

פסק הדין קבע, כי הדין האישי ממשיך לחול על הצדדים כל עוד לא שונה החוק ע"י המחוקק, אולם כשהקטינים מצויים במשמורת משותפת, האב זן אותם כשהם אצלו ויש לקחת עובדה זו בחשבון. על אף אמירה זו, נקבע, כי החיוב מזונות הקטינים צריך להיעשות על דרך איזון כלל הכנסות המשפחה מכל המקורות, ויש לבחון ספציפית כל משפחה ונסיבותיה. משכך, התקבל הערעור על חיובו של האב לשאת במזונות בסך של כ – 4,500 ₪ לשתי הבנות, והחיוב הופחת ב – 50% - מזונות שתי הקטינות הופחתו לסך של כ- 2500 ₪ לשתי הבנות. (בסיס- 1,300 ₪ לחודש, מדור- 860 ₪ הוצאות מדור- 333 ₪ )

בפסק הדין נוסף, שניתן ביום 7.1.15 בבית המשפט המחוזי בלוד ע"י הרכב השופטים נד"ב, פלאוט וויצמן, נידון ערעור על פסק דינו של כבוד סגן הנשיא כתוארו אז השופט יעקב כהן, שהובא ברישא, וכאמור קבע, כי אין לחייב אב לשאת במזונות הקטינים לידי אימם נוכח העובדה שמתקיימת ביניהם חלוקת אחריות הורית שווה ואין פערים משמעותיים הכנסותיהם)

בית המשפט המחוזי קבע, כי על האב לשאת בסך של כ- 2,900 ₪ לשלושת הילדים ובנוסף- מחצית הוצאות בריאות וחינוך כמקובל.

(ביהמ"ש העריך את הוצאות שלושת הילדים בסך של 3,500 ₪, וקבעו, כי האב יחוייב בשיעור של 50% מהצרכים דהיינו 1750 ₪, וב- 50% מהוצאות המדור הנפסקות בדרך כלל בגובה מחצית שכר הדירה, כך שמתוך שכר דירה של 4,500 ש"ח ישתתף האב בעלויות מדור בגובה 1,125 ₪, ובסה"כ 2,875 ₪ )

לסיכום:

פסיקת בית המשפט המחוזי –לא עוד פטור ממזונות, לא עוד יצירת חקיקה שיפוטית אלא יש לבחון את כלל הפרמטרים, ביניהם: התחשבות בפרקי הזמן בהם שוהים הקטינים אצל כל אחד מהוריהם, הכנסותיהם, כספם הפנוי, שקלול זמני השהיה של הקטינים עם כל אחד מההורים,  ועוד- כאשר באם שני ההורים משתכרים סכומים דומים והילדים חולקים את זמנם באופן שוויוני יעמוד סכום המזונות על כמחצית מהסכום שהיה נפסק קודם לכן.


החל מיום 17.7.16 יכנס לתוקף חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (תשע"ד-2014)- חוק שעבר בכנסת בשלהי שנת 2014 ועורר סערה גדולה..
עניינו של החוק- גישור חובה למתגרשים. "גישור" וחובה"- צירוף מילים פרדוקסלי.
תם עידן הריצה לערכאות והגשת תביעות במפתיע. על פי החוק החדש, צד שיחפוץ להגיש תובענה שעניינה סכסוך משפחתי יהיה עליו לבחור אחת מ-2 אפשרויות;
פניה למגשר החבר בלשכת המגשרים בישראל, על מנת, שזה יסייע לצדדים להגיע לידי הסכם כולל, אשר יקבל תוקף של פסק דין , ללא התערבות כלשהי של ערכאה שיפוטית כזו או אחרת.
האפשרות השנייה – הגשת בקשה משותפת ליישוב סכסוך. בקשה זו תועבר ישירות ליחידות הסיוע שליד בתי המשפט, שם יקבע מפגש לבני הזוג המתגרשים עם עובדת סוציאלית אשר תסביר לצדדים על ההליך ועל האפשרויות העומדות בפניהם, במטרה לסייע לצדדים להגיע לידי הסכם כולל.
בכדי לנטרל תביעות והליכים נקבע, כי במהלך תקופת הגישור לא יוכלו בני הזוג להגיש תביעות זה נגד זה, למעט בקשות לסעדים זמניים דחופים .
החוק מחייב מספר פגישות גישור לפני שמתחילים במלחמה עולם שאף אחד אינו יודע מה אחריתה.
החוק הנ"ל אינו נקי מספקות חוקתיות, שהרי יש בו פגיעה קשה בזכות בסיסית- מתן גישה לאזרח להתדיין בערכאה שיפוטית, תוך כפייה לניהול הליך שעד כה היה וולונטרי. מה גם, שחוק זה עלול להיות מנוצל לרעה ע"י הצד שאינו חפץ בגירושין- מה שיגרום סבל ועינוי דין לצד החפץ בסיום הסכסוך.
יחד עם זאת, כעו"ד ותיקה ומגשרת מוסמכת, יודעת עד כמה הליך גישורי עשוי לחסוך לצדדים אנרגיות, הפסד ממון ומלחמות מיותרות. דברים אלו נכונים שבעתיים כשקטינים – שנקלעו לסיטואציה לא פשוטה - מעורבים בסאגה המורכבת הזאת.
מטרת ההליך היא, אפוא, לנסות לקיים שיח בין הצדדים, תוך ידיעה ששיח כזה חייב שיתקיים גם ביום שאחרי..
יש לזכור, שגישור בתחום המשפחה הינו הליך מורכב וייחודי, שכן מעורבים בו גם סוגיות משפטיות לצד רגשיות. מדובר בתקופה משברית בה נמצאים המגושרים בסערת רגשות עמוקה, ובד בבד נדרש מהם לקבל החלטות הרות גורל הן בתחום האישי, המשפחתי והכלכלי.

כדי להימנע מטעויות וכדי לפעול בשיקול דעת חשוב ביותר לקבל תמיכה ממטפלים מקצועיים ומאנשי מקצוע מומחים בתחום דיני המשפחה בכלל והגישור בפרט.
חשוב לזכור כי לליווי של עו"ד יש חשיבות רבה הן בהליך הגישור והן בניסוח ההסכם, כל זאת כדי להגיע להסכם שימצה את מקסימום האפשרויות וימנע פרצות העלולות להוביל למלחמות ו/או לפרשנויות שונות.
במלחמה אין מנצחים, והרגשות הקשים לא פוסחים כמעט על אף זוג, אף אלו שבחרו בגישור. החוכמה היא להקטין נזקים, עד כמה שניתן- ואולי זו הבשורה הנפלאה למתגרשים החדשים.

שאלות ותשובות בנושא דיני משפחה בתקופת משבר כלכלי ובטחוני

 
 

           


התקופה שחווינו בצל המשבר הכלכלי והמתח הביטחוני נוצרה תקופה של מציאות חדשה גם בתוך התא המשפחתי .
בתקופה כזו מתגברות התלונות בדבר אלימות במשפחה והרצון לפרק את מסגרת הנישואין.

ריכזנו מספר שאלות בולטות שהועלו ע"י הגולשים  הנוגעות לתחום 

שאלה : התחייבתי בהסכם לשלם דמי מזונות ל-3 ילדים בתקופה בה השתכרתי היטב . כעת פוטרתי / משכורתי פחתה באופן ניכר . נפרדנו ברוח טובה ואיננו גרושים . ברצוני לקיים שלום בית או להקטין משמעותית את חיובי . מה ניתן לעשות ?

תשובה: ביחס לאפשרות הראשונה שהועלתה- הרי שתחילה יש לבדוק אם ההסכם עליו חתמתם מתייחס לתקופה בה יתקיים "שלום בית" או אז יש לנהוג על פיו. במידה ואין על כך מענה, אולם יש היענות מהצד שכנגד ל"שלום בית", הרי שיש לתקן את ההסכם בהתאם למצב העובדתי החדש שנוצר, ולדאוג לאשור ההסכם. חלופה השנייה הינה- עתירה להקטנת מזונות. עפי הפסיקה הדבר אפשרי אך ורק במקרה בו חל שינוי נסיבות מהותי, כאשר הדגש הוא על המילה "מהותי".

שאלה: אני נשואה לאיש עסקים שמחמת הסתבכות כספית , הוא מעביר נכסים ומזומן לחו"ל. אני חוששת ביחס לעתיד.
( כרגע המצב בינינו סביר על פני השטח , איני רוצה לנקוט מהלך משפטי ,אך חוסר הוודאות אינו נותן לי מנוח )  האם ניתן לעשות משהו בעניין ?

תשובה : יש סיבה טובה לחוסר השקט שלך. העמימות בו את נתונה מחייבת אותך להיות מאוד עירנית ומאוד מפוקחת. עליך לאסוף, בחוכמה ובזהירות, מידע רב ככל שתוכלי. במידת הצורך, היעזרי גם בחוקר פרטי על מנת שיעקוב אחר העברות הכספים מהארץ לחו"ל.  לאחר שיהיה בידך המידע, דאגי להיות מעורבת בכל הצעדים הכלכליים בו נוקט בעלך.

שאלה: אני "תקועה" עם הסכם גירושין מקפח שאינו משקף את מצב הנכסים שפחת משמעותית בעקבות המשבר. בנוסף סכום המזונות שנקבע הינו נמוך היות ובעלי משתכר סכומים זעומים ואני זו המפרנסת העיקרית בבית . כיצד ניתן לאכוף עדכון הסכם הגירושין כך שיתאים למצב הנוכחי.

תשובה: ביחס לנושא הרכושי- הצגת השאלה הינה בעייתית, היות וכל המשקיעים, אף  הסולידים, נתונים באותה "ביצה", והמצב הרע עם כולם, במידה זו או אחרת, כך שהאיזון ביחס לרכוש - נשמר. ביחס "למזונות"- יש לבדוק האם סכום המזונות שגובש בהסכם נובע מהליכים משפטיים שהתנהלו- או אז בהימ"ש בדק את צרכי הילדים,הכנסות ההורים וכו' או שמא גובש הסכם ללא כל הליכים מקדימים. במידה וחלופה א' התקיימה- רק במקרה בו יחול שינוי נסיבות מהותי- תוכלי להגיש תביעה להגדלת המזונות, אולם במידה וחלופה ב' התקיימה- אין צורך להוכיח "שינוי נסיבות מהותי", ותהיי רשאית להגיש תביעת מזונות עצמאית בשם הקטינים, במסגרתה יבחן ביהמ"ש את הכנסות האב בפועל, את פוטנציאל השתכרותו (גם הכנסות מנכסים הינם חלק מהתחשיב) וכו'. 

שאלה: אשתי, לה אני נשוי כ- 13 שנים-  ניהלה עסק עצמאי של מכון יופי באיזור הדרום. העסק כשל לפני המלחמה בעזה . היא נתנה ערבויות לבנקים. 
האם אני אחראי על מעשיה . אני עובד שכיר במערכת הביטחון ואינו קשור כלל לעיסוקיה.   היא מעוניינת למכור את דירת המגורים ולחזור לעסקים מלאים . על רקע זה יש בינינו חילוקי דעות קשים . כיצד ניתן לגשר ( איני מעוניין להיפרד ממנה , אך גם איני מעוניין להיפרד מן הכסף עליו עמלתי במשך שנים רבות...


תשובה: לאור שנת נישואיכם (לאחר ה- 1.1.74), חל עליכם חוק יחסי ממון, לפיו רואים אתכם כמי שזכאים לחלוק במשותף ובחלקים שווים בזכויות ובחובות, אם כי החוק מאפשר לבהמ"ש סוג של שקול דעת בחלוקה- במקרים חריגים, כך שהיות ומדובר בערבויות שניתנו במהלך עסקים רגיל (בניגוד לחובות אישיים) ביהמ"ש יראה זאת כחובות משותפים. הדרך הנאותה להימנע מבעיות הינה הגעה להסכם ממון אשר יסדיר ביניכם בעיקר את הנושא הרכושי. 
שאלה :

בעקבות המצב הכלכלי הציעו משפחת אשתי גירושין פיקטיביים ? מה זה ומהן ההשלכות החוקיות על מהלך כזה .
אני אמור להעביר לה את כל נכסיי


תשובה: קיימת תופעה בה בני הזוג "בורחים" מנושים ו/או מעוניינים ליהנות מזכויות של חד הוריים, וכל שהם עושים הינם גירושין "על הנייר", אולם ממשיכים לחיות יחד כזוג לכל דבר ועניין.תופעה זו יוצרת קשיים רבים הן הלכתיים והן משפטיים. בפן ההלכתי- יש ויראו בהם כבני זוג, ובמקרה של רצון אמיתי לפרידה- יזדקקו לגט נוסף!! (נובע מכך בעיות הלכתיות רבות נוספות אולם לא כאן המקום להרחיב) מבחינה משפטית ביחסים בין בני הזוג- בעיתות משבר- טענת בן/בת הזוג, כי ההסכם לא משקף נכונה את חלוקת הרכוש אלא נועד להגן על ממון הזוג הינה בעייתית , ובסופו של יום יעמיד את בן הזוג הנותן ללא רכוש כאמור בהסכם. גם כלפי הנושים אין בטחון מלא- כאשר יתברר, אם יתברר שההסכם הינו הסכם "למראית עין", ואינו משקף את המציאות בה חיים בני הזוג.

שאלה: בעלי החל לנקוט באלימות כלפי הילדים וכלפי , עתיד היחסים בינינו נראה לא ברור . מה אני אמורה לעשות ?

תשובה:
עליך להיוועץ מיד עם עו"ד המתמחה בתחום המעמד אישי, אשר ייתן לך יעוץ מידי וכולל, שמשמעותו פנייה למשטרה,  עתירה לבהמ"ש בבקשה למתן צו הגנה, וכן אותו עו"ד ישקול להגיש תביעות נוספות כגון;מזונות, משמורת רכוש- בהתאם לצורך ולנדרש.
 

התקופה האחרונה בצל המשבר הכלכלי והמתח הביטחוני נוצרה תקופה של מציאות חדשה גם בתוך התא המשפחתי .
בתקופה כזו מתגברות התלונות בדבר אלימות במשפחה והרצון לפרק את מסגרת הנישואין.

ריכזנו מספר שאלות בולטות שהועלו ע"י הגולשים  הנוגעות לתחום 

שאלה : התחייבתי בהסכם לשלם דמי מזונות ל-3 ילדים בתקופה בה השתכרתי היטב . כעת פוטרתי / משכורתי פחתה באופן ניכר . נפרדנו ברוח טובה ואיננו גרושים . ברצוני לקיים שלום בית או להקטין משמעותית את חיובי . מה ניתן לעשות ?

תשובה: ביחס לאפשרות הראשונה שהועלתה- הרי שתחילה יש לבדוק אם ההסכם עליו חתמתם מתייחס לתקופה בה יתקיים "שלום בית" או אז יש לנהוג על פיו. במידה ואין על כך מענה, אולם יש היענות מהצד שכנגד ל"שלום בית", הרי שיש לתקן את ההסכם בהתאם למצב העובדתי החדש שנוצר, ולדאוג לאשור ההסכם. חלופה השנייה הינה- עתירה להקטנת מזונות. עפי הפסיקה הדבר אפשרי אך ורק במקרה בו חל שינוי נסיבות מהותי, כאשר הדגש הוא על המילה "מהותי".

שאלה: אני נשואה לאיש עסקים שמחמת הסתבכות כספית , הוא מעביר נכסים ומזומן לחו"ל. אני חוששת ביחס לעתיד.
( כרגע המצב בינינו סביר על פני השטח , איני רוצה לנקוט מהלך משפטי ,אך חוסר הוודאות אינו נותן לי מנוח )  האם ניתן לעשות משהו בעניין ?

תשובה : יש סיבה טובה לחוסר השקט שלך. העמימות בו את נתונה מחייבת אותך להיות מאוד עירנית ומאוד מפוקחת. עליך לאסוף, בחוכמה ובזהירות, מידע רב ככל שתוכלי. במידת הצורך, היעזרי גם בחוקר פרטי על מנת שיעקוב אחר העברות הכספים מהארץ לחו"ל.  לאחר שיהיה בידך המידע, דאגי להיות מעורבת בכל הצעדים הכלכליים בו נוקט בעלך.

שאלה: אני "תקועה" עם הסכם גירושין מקפח שאינו משקף את מצב הנכסים שפחת משמעותית בעקבות המשבר. בנוסף סכום המזונות שנקבע הינו נמוך היות ובעלי משתכר סכומים זעומים ואני זו המפרנסת העיקרית בבית . כיצד ניתן לאכוף עדכון הסכם הגירושין כך שיתאים למצב הנוכחי.

תשובה: ביחס לנושא הרכושי- הצגת השאלה הינה בעייתית, היות וכל המשקיעים, אף  הסולידים, נתונים באותה "ביצה", והמצב הרע עם כולם, במידה זו או אחרת, כך שהאיזון ביחס לרכוש - נשמר. ביחס "למזונות"- יש לבדוק האם סכום המזונות שגובש בהסכם נובע מהליכים משפטיים שהתנהלו- או אז בהימ"ש בדק את צרכי הילדים,הכנסות ההורים וכו' או שמא גובש הסכם ללא כל הליכים מקדימים. במידה וחלופה א' התקיימה- רק במקרה בו יחול שינוי נסיבות מהותי- תוכלי להגיש תביעה להגדלת המזונות, אולם במידה וחלופה ב' התקיימה- אין צורך להוכיח "שינוי נסיבות מהותי", ותהיי רשאית להגיש תביעת מזונות עצמאית בשם הקטינים, במסגרתה יבחן ביהמ"ש את הכנסות האב בפועל, את פוטנציאל השתכרותו (גם הכנסות מנכסים הינם חלק מהתחשיב) וכו'. 

שאלה: אשתי, לה אני נשוי כ- 13 שנים-  ניהלה עסק עצמאי של מכון יופי באיזור הדרום. העסק כשל לפני המלחמה בעזה . היא נתנה ערבויות לבנקים. 
האם אני אחראי על מעשיה . אני עובד שכיר במערכת הביטחון ואינו קשור כלל לעיסוקיה.   היא מעוניינת למכור את דירת המגורים ולחזור לעסקים מלאים . על רקע זה יש בינינו חילוקי דעות קשים . כיצד ניתן לגשר ( איני מעוניין להיפרד ממנה , אך גם איני מעוניין להיפרד מן הכסף עליו עמלתי במשך שנים רבות...


תשובה: לאור שנת נישואיכם (לאחר ה- 1.1.74), חל עליכם חוק יחסי ממון, לפיו רואים אתכם כמי שזכאים לחלוק במשותף ובחלקים שווים בזכויות ובחובות, אם כי החוק מאפשר לבהמ"ש סוג של שקול דעת בחלוקה- במקרים חריגים, כך שהיות ומדובר בערבויות שניתנו במהלך עסקים רגיל (בניגוד לחובות אישיים) ביהמ"ש יראה זאת כחובות משותפים. הדרך הנאותה להימנע מבעיות הינה הגעה להסכם ממון אשר יסדיר ביניכם בעיקר את הנושא הרכושי. 
שאלה :

בעקבות המצב הכלכלי הציעו משפחת אשתי גירושין פיקטיביים ? מה זה ומהן ההשלכות החוקיות על מהלך כזה .
אני אמור להעביר לה את כל נכסיי


תשובה: קיימת תופעה בה בני הזוג "בורחים" מנושים ו/או מעוניינים ליהנות מזכויות של חד הוריים, וכל שהם עושים הינם גירושין "על הנייר", אולם ממשיכים לחיות יחד כזוג לכל דבר ועניין.תופעה זו יוצרת קשיים רבים הן הלכתיים והן משפטיים. בפן ההלכתי- יש ויראו בהם כבני זוג, ובמקרה של רצון אמיתי לפרידה- יזדקקו לגט נוסף!! (נובע מכך בעיות הלכתיות רבות נוספות אולם לא כאן המקום להרחיב) מבחינה משפטית ביחסים בין בני הזוג- בעיתות משבר- טענת בן/בת הזוג, כי ההסכם לא משקף נכונה את חלוקת הרכוש אלא נועד להגן על ממון הזוג הינה בעייתית , ובסופו של יום יעמיד את בן הזוג הנותן ללא רכוש כאמור בהסכם. גם כלפי הנושים אין בטחון מלא- כאשר יתברר, אם יתברר שההסכם הינו הסכם "למראית עין", ואינו משקף את המציאות בה חיים בני הזוג.

שאלה: בעלי החל לנקוט באלימות כלפי הילדים וכלפי , עתיד היחסים בינינו נראה לא ברור . מה אני אמורה לעשות ?

תשובה:
עליך להיוועץ מיד עם עו"ד המתמחה בתחום המעמד אישי, אשר ייתן לך יעוץ מידי וכולל, שמשמעותו פנייה למשטרה,  עתירה לבהמ"ש בבקשה למתן צו הגנה, וכן אותו עו"ד ישקול להגיש תביעות נוספות כגון;מזונות, משמורת רכוש- בהתאם לצורך ולנדרש.
 

התקופה האחרונה בצל המשבר הכלכלי והמתח הביטחוני נוצרה תקופה של מציאות חדשה גם בתוך התא המשפחתי .
בתקופה כזו מתגברות התלונות בדבר אלימות במשפחה והרצון לפרק את מסגרת הנישואין.

ריכזנו מספר שאלות בולטות שהועלו ע"י הגולשים  הנוגעות לתחום 

שאלה : התחייבתי בהסכם לשלם דמי מזונות ל-3 ילדים בתקופה בה השתכרתי היטב . כעת פוטרתי / משכורתי פחתה באופן ניכר . נפרדנו ברוח טובה ואיננו גרושים . ברצוני לקיים שלום בית או להקטין משמעותית את חיובי . מה ניתן לעשות ?

תשובה: ביחס לאפשרות הראשונה שהועלתה- הרי שתחילה יש לבדוק אם ההסכם עליו חתמתם מתייחס לתקופה בה יתקיים "שלום בית" או אז יש לנהוג על פיו. במידה ואין על כך מענה, אולם יש היענות מהצד שכנגד ל"שלום בית", הרי שיש לתקן את ההסכם בהתאם למצב העובדתי החדש שנוצר, ולדאוג לאשור ההסכם. חלופה השנייה הינה- עתירה להקטנת מזונות. עפי הפסיקה הדבר אפשרי אך ורק במקרה בו חל שינוי נסיבות מהותי, כאשר הדגש הוא על המילה "מהותי".

שאלה: אני נשואה לאיש עסקים שמחמת הסתבכות כספית , הוא מעביר נכסים ומזומן לחו"ל. אני חוששת ביחס לעתיד.
( כרגע המצב בינינו סביר על פני השטח , איני רוצה לנקוט מהלך משפטי ,אך חוסר הוודאות אינו נותן לי מנוח )  האם ניתן לעשות משהו בעניין ?

תשובה : יש סיבה טובה לחוסר השקט שלך. העמימות בו את נתונה מחייבת אותך להיות מאוד עירנית ומאוד מפוקחת. עליך לאסוף, בחוכמה ובזהירות, מידע רב ככל שתוכלי. במידת הצורך, היעזרי גם בחוקר פרטי על מנת שיעקוב אחר העברות הכספים מהארץ לחו"ל.  לאחר שיהיה בידך המידע, דאגי להיות מעורבת בכל הצעדים הכלכליים בו נוקט בעלך.

שאלה: אני "תקועה" עם הסכם גירושין מקפח שאינו משקף את מצב הנכסים שפחת משמעותית בעקבות המשבר. בנוסף סכום המזונות שנקבע הינו נמוך היות ובעלי משתכר סכומים זעומים ואני זו המפרנסת העיקרית בבית . כיצד ניתן לאכוף עדכון הסכם הגירושין כך שיתאים למצב הנוכחי.

תשובה: ביחס לנושא הרכושי- הצגת השאלה הינה בעייתית, היות וכל המשקיעים, אף  הסולידים, נתונים באותה "ביצה", והמצב הרע עם כולם, במידה זו או אחרת, כך שהאיזון ביחס לרכוש - נשמר. ביחס "למזונות"- יש לבדוק האם סכום המזונות שגובש בהסכם נובע מהליכים משפטיים שהתנהלו- או אז בהימ"ש בדק את צרכי הילדים,הכנסות ההורים וכו' או שמא גובש הסכם ללא כל הליכים מקדימים. במידה וחלופה א' התקיימה- רק במקרה בו יחול שינוי נסיבות מהותי- תוכלי להגיש תביעה להגדלת המזונות, אולם במידה וחלופה ב' התקיימה- אין צורך להוכיח "שינוי נסיבות מהותי", ותהיי רשאית להגיש תביעת מזונות עצמאית בשם הקטינים, במסגרתה יבחן ביהמ"ש את הכנסות האב בפועל, את פוטנציאל השתכרותו (גם הכנסות מנכסים הינם חלק מהתחשיב) וכו'. 

שאלה: אשתי, לה אני נשוי כ- 13 שנים-  ניהלה עסק עצמאי של מכון יופי באיזור הדרום. העסק כשל לפני המלחמה בעזה . היא נתנה ערבויות לבנקים. 
האם אני אחראי על מעשיה . אני עובד שכיר במערכת הביטחון ואינו קשור כלל לעיסוקיה.   היא מעוניינת למכור את דירת המגורים ולחזור לעסקים מלאים . על רקע זה יש בינינו חילוקי דעות קשים . כיצד ניתן לגשר ( איני מעוניין להיפרד ממנה , אך גם איני מעוניין להיפרד מן הכסף עליו עמלתי במשך שנים רבות...


תשובה: לאור שנת נישואיכם (לאחר ה- 1.1.74), חל עליכם חוק יחסי ממון, לפיו רואים אתכם כמי שזכאים לחלוק במשותף ובחלקים שווים בזכויות ובחובות, אם כי החוק מאפשר לבהמ"ש סוג של שקול דעת בחלוקה- במקרים חריגים, כך שהיות ומדובר בערבויות שניתנו במהלך עסקים רגיל (בניגוד לחובות אישיים) ביהמ"ש יראה זאת כחובות משותפים. הדרך הנאותה להימנע מבעיות הינה הגעה להסכם ממון אשר יסדיר ביניכם בעיקר את הנושא הרכושי. 
שאלה :

בעקבות המצב הכלכלי הציעו משפחת אשתי גירושין פיקטיביים ? מה זה ומהן ההשלכות החוקיות על מהלך כזה .
אני אמור להעביר לה את כל נכסיי


תשובה: קיימת תופעה בה בני הזוג "בורחים" מנושים ו/או מעוניינים ליהנות מזכויות של חד הוריים, וכל שהם עושים הינם גירושין "על הנייר", אולם ממשיכים לחיות יחד כזוג לכל דבר ועניין.תופעה זו יוצרת קשיים רבים הן הלכתיים והן משפטיים. בפן ההלכתי- יש ויראו בהם כבני זוג, ובמקרה של רצון אמיתי לפרידה- יזדקקו לגט נוסף!! (נובע מכך בעיות הלכתיות רבות נוספות אולם לא כאן המקום להרחיב) מבחינה משפטית ביחסים בין בני הזוג- בעיתות משבר- טענת בן/בת הזוג, כי ההסכם לא משקף נכונה את חלוקת הרכוש אלא נועד להגן על ממון הזוג הינה בעייתית , ובסופו של יום יעמיד את בן הזוג הנותן ללא רכוש כאמור בהסכם. גם כלפי הנושים אין בטחון מלא- כאשר יתברר, אם יתברר שההסכם הינו הסכם "למראית עין", ואינו משקף את המציאות בה חיים בני הזוג.

שאלה: בעלי החל לנקוט באלימות כלפי הילדים וכלפי , עתיד היחסים בינינו נראה לא ברור . מה אני אמורה לעשות ?

תשובה:
עליך להיוועץ מיד עם עו"ד המתמחה בתחום המעמד אישי, אשר ייתן לך יעוץ מידי וכולל, שמשמעותו פנייה למשטרה,  עתירה לבהמ"ש בבקשה למתן צו הגנה, וכן אותו עו"ד ישקול להגיש תביעות נוספות כגון;מזונות, משמורת רכוש- בהתאם לצורך ולנדרש.
 
הערה:
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

 

הסכם גירושין - כל שחשוב לדעת



הסכם גירושין - כל שחשוב לדעת
מאת: עורכת דין אביטל רבינוביץ

כאשר עסקינן בבני זוג,אשר נשאו כדמו"י,ולאחר זמן מה הגיעולכלל החלטה, כי מוטב להיפרד, הרי שהדבר נעשה באמצעות הסכם גירושין אליו מגיעיםהצדדים,לעתים ביוזמתם ולעיתים ביוזמת בימ"ש או ביה"ד הרבני או אף במסגרת הליך גישורהמתנהל מחוץ לכותלי בית המשפט.
הסכם גירושין
הסכם גירושין טומןבחובו התייחסות למספר נושאים מהותיים.
משמורת הקטין
חוק הכשרותהמשפטית והאפוטרופסות ,התשכ"ד-1962 קובע,כי שני ההורים גם יחד הינם אפוטרופוסיםהטבעיים של הקטין-ללא קשר לעובדה בידי מי מוחזק הקטין הלכה למעשה.
במסגרת הסכםהגירושין על ההורים להחליט במשמורתו של מי יהיה הילד,כלומר מהו ההורה אצלו יתגוררהילד לאחר הפירוד בין ההורים.
יצויין,כי אפוטרופסות ההורים כוללת הן אתהחובה והן את הזכות לדאוג לצרכיו הכוללים של הקטין החל מחינוך,בריאות וכלה בענייניוהפיננסיים והאחרים. הורים החיים בנפרד זכאים להסכים ביניהם מי יהיה ההורה המשמורןומי יהיה זכאי להסדרי ראיה.
הסדרי ראיה/זכויות בקור
העיקרוןהמנחה, בעניין זה הינו -טובת הילד.
עקרון טובת הילד,דורש זכויות מגע עם ההורההלא משמורן,ומשכך חלה על ההורה המשמורן לאפשר את הסדרי הראייה,בהתחשב בסדר יומו שלהקטין ובאילוצים הקיימים.
חשוב לציין,כי ככל שההורה בעל זכות הביקור (ההורה הלאמשמורן),משקיע בקשר -אם על-ידי בלויים משותפים, השתתפות באירועים מרכזיים בחייהילד,יצירת קשר טלפוני,התעניינות בקטין ובנעשה עימו בביה"ס ובחברה - כך מתהדק הקשרויוצר פיצוי לחסך.
כאשר חלוקת מועדי הביקור שווה,פחות או יותר, אצל כל אחדמההורים, מדובר למעשה על משמורת משותפת.
מחקרים הראו,כי ישנם היבטים חיובייםושליליים,למשמורת משותפת,וכי יש לבחון כל מקרה לגופו טרם קבלת החלטה בעניין .
על קצה המזלג,ניתן לומר כי היתרונות הבולטים הינם;תרומה שווה של ההורים בגדולהקטינים ועיצובם, חשיפה זהה לדמות גבר ואישה,העדר תחושת אובדן הקיימת,לעיתים אצלקטינים שחוו פרידה וכו'.
לעומת זאת,ניתן לומר,כי החיסרון הבולט בהסדר זה, בהשוואה למשמורת בידי הורה אחד,הינו קונפליקט נאמנות בעוצמה רבה יותר עבור הקטינים.
דמי מזונות
בהסכם הגירושין,ישנו הסדר מפורט ביחס למזונותהקטינים ולצרכיו השונים.
מזונות הילד כוללים את כלל ההוצאות בגין גידולהילד,הכוללים;מזון,בגוד,הנעלה חינוך הוצאות רפואיות ,פנאי ובלויים,הוצאות מדורואחזקת בית-המחושבות באופן יחסי.
על פי הדין,במקרה של ילדים יהודים,חל הדיןהדתי, הווה אומר, על האב לשאת בכל צרכי הילד עד גיל 6 שנים,ומגיל זה ועד גיל 15שנים על האב לשאת בצרכיו ההכרחיים של הילד.
צרכים הכרחיים-מהם?
"צרכים הכרחיים הוגדרו ע"י בימ"ש כמזון,בגוד והנעלה.
בנוסף,הוכרוכ"צרכים הכרחיים"- חלקם של הילדים בשכ"ד ובהוצאות הבית,וצרכים הכרחיים מינימאלייםשל הילד הספציפי כגון הוצאות רפואיות חריגות של אותו ילד. לגבי הוצאות שמעלהמינימום ההכרחי ,המוגדר כ"צרכים הכרחיים" ,על האב והאם בצוותא חדא, להשתתף בהם לפימידת יכולתם.
באשר לילד מעל גיל 15 ועד גיל 18 – החיוב במזונותיו מוטל באופןשווה על שני ההורים. יצויין, כי קיימת הנחה בדבר תלותם של ילדים בהוריהם מגיל 18ועד סיום שירותם הצבאי ,ועל כן מקובל, כי משולמים מזונות לילדים עד לסיום שירותםהצבאי (שרות חובה) ,בשיעור של 1/3 מסכום המזונות המלא ששולם ערב הגיוס לצה"ל.
תוקף של פסק דין
הסכמים מעין אלו ,לא די שהוסכמו ואושרו ביןהצדדים, אלא יש צורך לאשרם בבהמ"ש לענייני משפחה,או בביה"ד הרבני, אשר בוחנים אתהוראות ההסכם,את הסכמות הצדדים ואת טובת הקטינים,ומעניקים להסכם תוקף של פסק דין.
חשוב להדגיש, כי אשור ביהמ"ש ונתינת תוקף של פסק דין,איננו דבר פורמאלי גרידא. אשור ביהמ"ש מהווה את "השיניים" להסכם על ידי כך,שהוא,מאפשר לצדדים או למי מהםלאכוף את ההסכם בשעת הצורך,ולהפעילו,באמצעות לשכת ההוצל"פ עם כל הכלים המשפטיים,אשרמעניקים לנו חוק ההוצאה לפועל והתקנות שהותקנו מכוח החוק .
סופיות ההסכם
יש חשיבות לכך, כי הסכם יהיה סופי ובלתי ניתן לפתיחה מחדש, בכדי למנועעינוי דין של הצדדים,ובכדי להעניק למערכת ,אשר ידעה זעזועים –יציבות.
יחד עםזאת ישנם שני נושאים בהסכם ,אשר מעתם טיבם וטבעם הינם נושאים דינאמיים העתידיםלהשתנות במהלך תקופת חיותו של ההסכם.
הסכם מזונות ומשמורת ואף פסק דין למזונותולמשמורת ,יכולים להשתנות ,כאשר חל שינוי נסיבות מהותי.
יחד עם זאת, יצויןכי בהמ"ש נוטים פחות לקבל תביעות של הקטנת מזונות מאשר תביעות להגדלתם עקב שינוינסיבות מהותי, והדגש הוא על המילה מהותי.
נטל הראיה
הנטללהוכיח, כי חל שינוי מהותי בנסיבות, מוטל על שכם העותר לשינוי המזונות, דהיינוהתובע.
לצורך כך, על התובע להוכיח את המצב ששרר בעבר ואת המצב ששרר ביום הגשתהתביעה .
יודגש, כי ביהמ"ש בדונו בתביעה לשינוי שעור דמי המזונות, אינו פועלב"חלל הריק", שבו הכול פתוח לבדיקה, ואינו בוחן את נושא המזונות מחדש. לפיכך, אפילויגיע בית המשפט למסקנה, כי, אם היה נדרש היום לקביעת מזונות הילדים, בנסיבות דומות,היה פוסק סכום מזונות שונה, הרי, למרות זאת, לא יחול שינוי בדמי המזונות אשר נקבעועל ידי בית המשפט בהליך קודם או בהסכם בין הצדדים, אלא אם וככל שהוכח שינוי נסיבותמהותי כאמור.

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשוםמקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
הדבריםנכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

הערה:
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינהנועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. איןלהסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלתכל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

ברוכים הבאים

ברוכים הבאים לאתר של משרד עו"ד אביטל רבינוביץ'

ברוכים הבאים לאתר של משרד עו"ד אביטל רבינוביץ' מתמחים בכל מגוון דיני המשפחה:רכוש, מוניטין, משמורת, מזונות, גירושין, אפוטרופסות, אבהות, צוואות ועודרוצים ליישב סכסוך מחוץ לבית משפט? פנו אלינו לגישור מקצועי


ברוכים הבאים לאתר של משרד עו"ד אביטל רבינוביץ'

ברוכים הבאים לאתר של משרד עו"ד אביטל רבינוביץ' מתמחים בכל מגוון דיני המשפחה:רכוש, מוניטין, משמורת, מזונות, גירושין, אפוטרופסות, אבהות, צוואות ועודרוצים ליישב סכסוך מחוץ לבית משפט? פנו אלינו לגישור מקצועי


ברוכים הבאים לאתר של משרד עו"ד אביטל רבינוביץ'

ברוכים הבאים לאתר של משרד עו"ד אביטל רבינוביץ' מתמחים בכל מגוון דיני המשפחה:רכוש, מוניטין, משמורת, מזונות, גירושין, אפוטרופסות, אבהות, צוואות ועודרוצים ליישב סכסוך מחוץ לבית משפט? פנו אלינו לגישור מקצועי


ברוכים הבאים לאתר של משרד עו"ד אביטל רבינוביץ'

ברוכים הבאים לאתר של משרד עו"ד אביטל רבינוביץ' מתמחים בכל מגוון דיני המשפחה:רכוש, מוניטין, משמורת, מזונות, גירושין, אפוטרופסות, אבהות, צוואות ועודרוצים ליישב סכסוך מחוץ לבית משפט? פנו אלינו לגישור מקצועי


ברוכים הבאים לאתר של משרד עו"ד אביטל רבינוביץ'

ברוכים הבאים לאתר של משרד עו"ד אביטל רבינוביץ' מתמחים בכל מגוון דיני המשפחה:רכוש, מוניטין, משמורת, מזונות, גירושין, אפוטרופסות, אבהות, צוואות ועודרוצים ליישב סכסוך מחוץ לבית משפט? פנו אלינו לגישור מקצועי


ברוכים הבאים לאתר של משרד עו"ד אביטל רבינוביץ'

ברוכים הבאים לאתר של משרד עו"ד אביטל רבינוביץ' מתמחים בכל מגוון דיני המשפחה:רכוש, מוניטין, משמורת, מזונות, גירושין, אפוטרופסות, אבהות, צוואות ועודרוצים ליישב סכסוך מחוץ לבית משפט? פנו אלינו לגישור מקצועי


ברוכים הבאים לאתר של משרד עו"ד אביטל רבינוביץ'

ברוכים הבאים לאתר של משרד עו"ד אביטל רבינוביץ' מתמחים בכל מגוון דיני המשפחה:רכוש, מוניטין, משמורת, מזונות, גירושין, אפוטרופסות, אבהות, צוואות ועודרוצים ליישב סכסוך מחוץ לבית משפט? פנו אלינו לגישור מקצועי


ברוכים הבאים לאתר של משרד עו"ד אביטל רבינוביץ'

ברוכים הבאים לאתר של משרד עו"ד אביטל רבינוביץ' מתמחים בכל מגוון דיני המשפחה:רכוש, מוניטין, משמורת, מזונות, גירושין, אפוטרופסות, אבהות, צוואות ועודרוצים ליישב סכסוך מחוץ לבית משפט? פנו אלינו לגישור מקצועי


צרו איתנו קשר

צור קשר

Invalid Input

Invalid Input

אביטל רבינוביץ

רח' תובל 11, רמת גן בית לזרום 52522 

טל': 5751505 -03

פקס: 9094477 -03
דוא"ל : This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

שעות פעילות: א' – ה' 08:30 – 17:00

 

נבנה ע״י אדאקטיב © כל הזכויות שמורות לאביטל רבינוביץ