פירוק שותפות כחלק מהליכי גירושין – מה זה אומר?

פירוק שיתוף בין בני זוג במקרקעין יכול לפעול כזרז לסיום הליכי גירושין – ואכן, במקרים רבים משמשת תביעה לפירוק שיתוף בדירת המגורים מעין ״שוט״,  או אמצעי משפטי נוקשה, אשר יש בו בכדי לזרז את פירוקה של מערכת הנישואין, לחפצים בכך. בעצם הגשת תביעה זו, מכריז התובע על מלחמה ומאותת שפניו לגירושין- ויהי מה. לעיתים קרובות, יש בכוחה של תביעה כזו בכדי לסיים הליכים סבוכים, מתישים ועקובים מדם (תרתי משמע). במאמר זה, ננסה לבחון מה משמעותה של תביעה לפרוק שיתוף, מהן תוצאותיה האפשריות והאם קיימות לנתבע טענות הגנה כלשהן? חשוב לציין כי לא מדובר במקרה של פירוק שיתוף בדירה לאחר גירושין, אלא בהליך שהינו חלק מן הדרך אל הסכם הגירושין המיוחל.

מהו פירוק שותפות ועל איזו חקיקה הוא מתבסס?

כאשר שני בני זוג מגיעים לנקודה בה שניהם, או אחד מהם, מחליטים שתמה מערכת היחסים ביניהם והם מעוניינים להתגרש, מתקיימת חלוקת רכוש משותף. לרוב, הרכוש בעל הערך הגבוה ביותר יהיה הנכס בו מתגוררים בני הזוג והוא יהיה רשום על שם שניהם. לצורך מימוש הנכס (מכירתו) יש לבצע פירוק של השותפות בנכס, על מנת לאפשר מכירה שלו והעברת התמורה היחסית לכל אחד מן הצדדים.

מקור החיוב הספציפי לפירוק השיתוף במקרקעין מצוי בסעיף 37(א) לחוק המקרקעין, התשכ”ט-1969, (להלן:”החוק”) המורה כדלקמן:
“כל שותף במקרקעין משותפים, זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף”. הסעיף הנ”ל הינו ברור וחד משמעי והוא מאפשר לשותף במקרקעין לדרוש את פירוק השיתוף בכל עת מבלי לאפשר למי מהשותפים לחוות דעה או להתנגד לפירוק השיתוף. בדונו בתביעה לפירוק השיתוף אין לבית המשפט כל שיקול דעת, ודי בבקשתו של אחד השותפים כדי להקנות לו את הזכות לפירוק.

החקיקה מדברת על שותפות בכלל, אך האם אמירה גורפת זו, נכונה גם כשמדובר בפירוק שיתוף ביחס לנכס משפחתי, להבדיל מפירוק שיתוף בין שותפים זרים, אשר אינם מקיימים קשרי משפחה?

מכיוון שעל נכס חלים דיני קניין, כל עוד רשומים שני בני הזוג כבעליו, כל האמור לגבי פירוק שותפות תקף גם במקרים אלו. הזכות המוחלטת לפרוק שיתוף בהתאם לסעיף 37 (א) לחוק, סויגה רק בשני מקרים והם:

  • במקרה בו הורה בית המשפט על פירוק השיתוף במקרקעין משותפים בדירת מגורים, תעוכב המכירה, עד שיוכח, כי ישנו מדור חילופי הולם לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו (סעיף 40 (א) לחוק).
  • יש לעמוד בעקרון תום הלב (בהתאם לסעיף 39 לחוק החוזים חלק כללי), התשל״ג-1973, ומכוח הוראות סעיף 61 (ב) לחוק הנ״ל). הלכה למעשה נפסק שיש מקום להפעיל את שקול הדעת מול סעיף 37 (א) לחוק, רק במקרים קיצוניים ביותר של העדר תום לב.
פירוק שותפות גירושין

האם ניתן להתנגד לפירוק שותפות?

טענה שנטענת לא פעם ע״י הנתבע/ת בניסיון להימלט מביצוע פירוק שיתוף גירושין היא, כי ניתן לחלק את הבית חלוקה בעין. טענה זו שאובה מכוח סעיף 39 לחוק, לפיה המחוקק נתן עדיפות לפירוק שיתוף דרך חלוקה בעין, ורק במקרים שהמקרקעין אינם ניתנים לחלוקה, או אם החלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, יהיה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון.
לכן, אם לא רוצים לאפשר פתח שכזה לצד הנתבע, על התביעה לציין במפורש, כי בפירוק השיתוף הנדרש לא ניתן לבצע חלוקה בעין וכי זו אף תסב נזק כלכלי.

גם בתי המשפט מבינים כי ״פירוק שיתוף במקרקעין נועד להרחקת השותפים זה מזה, ובייחוד אמורים הדברים בשותפים שהם צהובים זה לזה … בא החוק ומאפשר להפריד בין הדבקים. התכלית אליה שואף החוק היא זו שמעתה ואילך יהיו השותפים לשעבר זה בצד זה ולא- זה בתוך זה.״ (ע”א 1017/97 רידלביץ נ׳ מודעי פד״י נב(4)625).

ביהמ״ש המחוזי (הש׳ חיים פורת בעמ״ש 1119/99 ) אימץ דעה זו, תוך שהחליט, כי לאור היחסים המעורערים בין בני הזוג, אין לבצע חלוקה בעין, והסיכוי היחיד לפתרון הבעיה הוא מכירת הנכס כולו.

האם קיימת חקיקה היכולה לסייע בקידום פירוק השותפות?

ישנם נתבעים המנסים לחמוק מתביעה לפירוק שיתוף בדרך של הגשת תביעה לשלום בית, בטענה כי פרוק השיתוף ימנע כל סיכוי לשלום בית. בתי המשפט דחו טענה זו בקבעם, כי תביעת שלום בית אין בה בכדי לעכב את פירוק השיתוף. מעבר לכך, תביעת אחד מן הצדדים לשלום בית, מחייבת דווקא את פירוקו המהיר של השיתוף בבית, לאור התמשכותם הצפויה של ההליכים.

כבוד הנשיא ברק התייחס לכך בעבר כאשר קבע בפסק דין מנחה (הלכת בר-אל ע״א 4358/01) כי: ״לעיתים, ובמיוחד כאשר ההתדיינות בפני בית המשפט עלולה להיות מורכבת וארוכה, יהיה מקום להורות על פירוק השיתוף באופן מהיר… דחיית הליכי פירוק השיתוף בדירה יכולה להכביד על אחד הצדדים באופן שאינו נאות. במצב שכזה טוב יעשה בית המשפט אם יורה לפרק את השיתוף ללא עיכובים נוספים… דיון מורכב שצפוי להימשך זמן רב יכול שיהווה שיקול המתנגד לעיכוב פירוק השיתוף בדירת המגורים… לפעמים יכול פירוק שיתוף מהיר יחסית בדירת המגורים להסיר אבן נגף להסדרת יתר הנושאים הנתונים במחלוקת״. מעתה אמור, כי דין תביעה לפירוק שיתוף להתברר ללא שיהוי וללא עיכוב.

האמור לעיל נכון ביתר שאת כאשר התהליך צפוי לכלול דיונים מורכבים ומסורבלים, כאשר אחד הצדדים מחזיק בשוט ששמו ״שלום בית״, בכפוף לסייג של חיוב התובע (במקרה שזה הבעל), בפתרון מגורים חילופי המתאים לצרכי הקטינים והמחזיק בהם. המציאות מוכיחה, כי ברוב רובם של המקרים, לאחר פירוק השיתוף, הדרך להסכם הגירושין המיוחל פתוחה.

למי אפשר לפנות בנושא פירוק שותפות?

למידע נוסף בנוגע לנושא פירוק שיתוף בגירושין אתם מוזמנים ליצור קשר איתי, עורכת דין ומגשרת אביטל רבינוביץ’, מומחית לטיפול במקרים של פירוק שותפות גירושין, בטלפון: 050-7755138, 03-5751505 או לקרוא עלי בקישור זה.

חשוב לציין: רשומה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ולא נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
כל הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

מחכים לפנייתך

פנו אלינו ונשוב בהקדם